Page 97 - Step and repeat document 1
P. 97
חפץ a llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים `q 4
miigd xewn
ַכּ ָמּה ֲאָנ ִשׁיםַ ,גּם ֶשׁ ַעל ְיֵדי ֶזה ַמ ְכ ִשׁיל ַכּ ָמּה ֲאָנ ִשׁים ְבּ ִאסּוּר ְשׁ ִמי ַעת ָלשׁוֹן
ָהָרע ) ַה ְס ָכּ ַמת ָכּל ַהפּוֹ ְס ִקים(.
miig min x`a
שנאמר "וישמע ה'" ,כך נענשה ,המדבר בגנותו של `'xk xzenc ,eipta mixacd xn` el`k iede ,dil zi
חבירו ברבים על אחת כמה וכמה' ,וכהאי גוונא איתא
בספרי פרשה תצא )פיסקא ער"ה( ובפרשה בהעלותך .iqei
)פיסקא מ"א( ,הרי שמוכח להדיא דכל שיתרבו
השומעים בעת אמירת הלשון הרע ,העון הוא יותר dpdeלכאורה יקשה מאוד דברי התוספות ,דלא
מיבעי בדבר שקר ,רכיל מיקרי בכל גווני,
גדול. אפילו באפי תלתא ובפניו )הגה"ה :חוץ האיסור של
אונאת דברים ,ומלבין פני חבירו ברבים דאין לו חלק
oi`eלומר ,דהתם מפני שלא כדין דברו עליו ,כמה לעולם הבא ,כדאיתא בבבא מציעא )נ"ט (.וסתם
שהשיב הקדוש ברוך הוא .דזה אינו ,דלא 'רבים' שלשה כדאיתא בגיטין )מ"ו (.ובכתובות
מיבעי בגנאי בעלמא לגנות לחבירו ,כגון לומר עליו )ע"ה ,(.ועד כאן לא פליג שם ר' יצחק אלא היכי
שהוא פתי ושוטה ,אשר בזה מבאיש את ריח חבירו דכתב בלשון 'עדה' ,אבל בלאו הכי מודה גם כן לרב
לעין כל )ודבר זה מצוי מאוד בעונותינו הרבים ,אשר נחמן דסתם רבים שלשה .ובלאו הכי פסקו כל
אם אחד לא יחניף לחבירו ויסכים לפעולותיו הרעות, הפוסקים כרב נחמן .עד כאן( .כדאיתא בכתובות
תיכף ישפוך בוז עליו ויפרסם אותו לעין כל לשוטה )מ"ו' :(.אזהרה למוציא שם רע מנין ,תלמוד לומר
ולפתי .ועל כיוצא בזה אמרו חז"ל )עדיות פרק ה' "לא תלך רכיל בעמיך" )ויקרא י"ט ט"ז( ,והתם בפני
משנה ו'(' :מוטב לאדם שיקרא שוטה כל ימיו ,ואל בית דין הוה ,וכדאיתא שם )בדף י"א' (:בא לבית דין'
יהיה רשע שעה אחת לפני המקום'( ,בודאי אסור וכו' ,ובפניה הוה וכו' וכדאיתא בספרי להדיא בפסקא
אפילו באפי תלתא ,כמו שהוכחנו לעיל בכלל א' רל"ה" :ואמר את האשה הזאת לקחתי" ,מלמד שאין
בשם כל הראשונים דאיסור לשון הרע הוא אפילו על אומר דברים אלא בעמידתה' ,והובא גם כן ברש"י
אמת ,ודבר זה גם כן בכלל לשון הרע הוא מן הדין, בחומש )הגה"ה :ועיין בנתיבות עולם בנתיב הלשון
וכמו שיבואר לקמן בכלל ה' ,ואם-כן בודאי דכל בפרק ז' ,וצריך עיון גדול עליו מספרי זה .וזה ידוע
שאין לחלק באיסור לשון הרע ורכילות בין שקר
שיתרבו השומעים יתרבה עון המספר. לאמת .ובפרט מה יענה לדעת ר' נתן בספרי ,דאמר
דמעשה דמרים בפני משה הוה ,ואף על פי כן
yexitaeאמרו בערכין )ט"ז (.בגמרא' :לא קשיא ,הא מפורסם בכל התורה שנקרא זה המעשה לשון הרע.
בצינעא הא בפרהסיא' .פירוש ,דעל צינעא
הקטרת מכפרת ,ועל פרהסיא צריך הפעמונים של כהן עד כאן( .ואפילו הכי רכיל מיקרי.
גדול לכפר ,עיין שם .אלמא דאף על פרהסיא צריך
כפרה .ואי אמרת דבאפי תלתא תו לא הוי לשון הרע, elit`eאם הדבר שדיבר עליו הוא אמת ,הלא ביררנו
מכל הפוסקים בכלל א' דאיסור לשון הרע משום דחברך חברא אית ליה ,ובוודאי יבוא הדבר
ורכילות הוא אפילו על אמת .ואם כן מאוד יפלא למה לאזניו ,והוי כאילו אמר הדברים בפניו ,אם כן
יהיה מותר לגנות לחבירו באפי תלתא ,כיון דחזינן כל-שכן דבעשרה לא הוי לשון הרע ,והרי אין
דהקפידה התורה על בזיונו של חבירו ,מאי הוי אם פרהסיא פחותה מעשרה כדאיתא בסנהדרין )ע"ד,(:
אלא ודאי דלא שנא .ועוד באופן זה ,כגון לומר עליו מבזהו באפי תלתא ,אדרבא ,כל שמבזהו בפני יותר,
שהוא פתי ושוטה וכדומה מחלקי הגנות ,בלאו הכי צריך שיתגדל העון יותר ,וכדאיתא בהדיא בספרי
לא שייך התירא דתוספות ,דהוי כאלו אמר בפניו, בפרשה דברים )פיסקא א'(' :ומה מרים כשדברה הדבר
לא שמעה כל בריה אלא הקדוש ברוך הוא בלבד
דאף בפניו אסור משום אונאת דברים.
