Page 107 - Step and repeat document 1
P. 107
חפץ a llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים `r
miigd xewn
ֶה ָעשׂוּי ְל ִה ְתַגּלּוֹת ֹלא ָא ְסָרה ַהתּוָֹרה ִמשּׁוּם ָלשׁוֹן ָהָרעְ .וַדְוָקא ְל ַס ֵפּר )ו(
ְבֶּדֶרַ א ְקַראיֲ ,א ָבל ֹלא ֶשִׁיּ ְת ַכֵּוּן ְל ַהֲע ִביר ַהקּוֹל וּ ְלַגלּוֹתוֹ יוֹ ֵתרַ .הָגּ ָה"ה:
ְוֵישׁ אוֹ ְמִרים עוֹד )ז( ַדֲּא ִפלּוּ ְבֶּדֶרַ א ְקַראי ֵאינוֹ ֻמ ָתּרַ ,רק ִאם ִנ ְתַגּ ְלֵגּל ֶזה ָה ִע ְנָין ֶדֶּר
miig min x`a
לספר לשום אדם מטעם לשון הרע ,עתה מותרים הם דהוא מתכוין לגלות לאחר מה שדיבר חבירו עליו
לספר לאנשים אחרים ,ואחרים יספרו בודאי כדי לעורר מדנים עליו ,גם הרשב"ם מודה להרמב"ם
דאסור .ובזה אתי שפיר ההיא דירושלמי הנ"ל ,שנתן לאחרים ,ויבוא הדבר לאזני המחזיק.
התכוין לעורר מדנים על אדוניהו ,כמו שמבואר yieלהביא ראיה להרמב"ם והסמ"ג ,דלא כפירוש
בקרא.
רשב"ם ,מהא דאמרינן בירושלמי דפיאה )פרק א'
` laמה נעשה שהמעיין בדברי מהרש"ל הנ"ל ,יראה הלכה א'(' :מותר לדבר לשון הרע על בעלי המחלוקת,
להדיא מדבריו שדעתו דאין שייך בזה לפי תומו שנאמר )מלכים א' ,א' י"ד(" :ואני אבוא אחריך
]ומה שכתב הסמ"ג 'איזהו רכיל המגלה וכו' בסתר' ומלאתי את דבריך"' .והרי שם בפירסום היה ,כמו
שכתוב בקרא ,ובוודאי היה מתגלה לו לדוד לבסוף .צריך עיון גדול לפי זה ,ואולי לאו דוקא ,ומילתא
ואפילו הכי משמע בירושלמי דאסור אם לא על בעלי דשכיחא נקט[ ,ולהרשב"ם שרי אפילו אם מתכוין
המחלוקת .והלא לפירוש הרשב"ם פשוט הוא ,דבין לגלות ,ואם-כן הדרא לדוכתין הירושלמי נגד
אחד מאלו השלשה שנדבר לפניהם ,ובין אחד משאר הרשב"ם.
ile`eיש לישב באופן זה ,דמסתברא בפשיטות דאף אנשים שיודעים את הדבר שנדבר באפי תלתא ,מותר
להרשב"ם אינו מותר רק אם מספר אותן לגלות ,כיון דטעם הרשב"ם הוא משום 'מילתא
הדברים גופא שאמר פלוני עליו ,מטעם דבלאו הכי דעבידא לאיגלויי' ,והכא -משמע בפירוש דנתן
לבסוף יתגלה זה ,אבל להטעים את הדברים האלו הנביא היה אסור לגלות לדוד אי לא ]משום[ בעלי
גופא ,ולהראות אחר-כך לפניו את גודל העוולה של המחלוקת ,ורכילות היה ,כמו שמוכח בקרא שענין זה
פלוני עבור זה שאמר עליו או עשה לו ,דבר זה אסור,
דלזה אין שייך הטעם דחברך וכו' ,דנמצא דהוא נוגע לדוד ,אלא ודאי דרכילות אסור בכל גווני.
`leleדברי מהרש"ל הנ"ל ,היה נראה לי ליישב
דעת הרשב"ם ,דגם הוא מסכים להרמב"ם ,מוסיף בדבריו .ולכך שם במעשה דנתן הנביא ,שהוא
דהיכא דהוא מתכוין לגלות אסור ,רק הרשב"ם איירי הטעים את הדבר בפני דוד כדכתיב שם בקרא )שם
דמסיח את הרכילות לפי תומו ,ואינו מתכוין בזה כ"ד כ"ו('" :אתה וכו' ולי אני עבדך"' וכו' ,שבאלו
לעורר מדנים על חבירו ,ולכן התיר משום אפי תלתא .הדברים הראה לפני דוד שכוונת אדוניהו רק למלוכה,
וברכילות שייך גם-כן לפי תומו כדמשמע במועד קטן ונעשה מלך מעצמו שלא ברצון דוד.
s`eשתירצנו את סברת הרשב"ם ,על כל פנים הרי )ט"ז (.במעשה דבר קפרא ור' שמעון ברבי ,עיין שם
הרמב"ם והסמ"ג והתוספות סברי דלא כוותיה ברש"י .והיכי דלא נתכוין לעורר מדנים ,גם הרמב"ם
לדברי מהרש"ל הנ"ל ,וכל שכן לפי מה שכתבנו דגם והסמ"ג יודו לרשב"ם דמותר אפילו ברכילות .וראיה
הרשב"ם אוסר היכא דהוא מתכוין לעורר בזה מדנים לדברינו ממה שכתב הסמ"ג בלאוין ט'' :איזהו רכיל
על חבירו ,ועל פי זה כתבתי לקמן בהלכות רכילות המגלה לחבירו דברים שדיבר ממנו אדם בסתר',
משמע דאם הראשון לא היה מדבר בסתר ,היה מותר
כלל ב' את הסעיף ג' ,עיין שם. לגלות כפירוש רשב"ם ,והלא העתיק בעצמו אחר כך
את דברי הרמב"ם מה שכתב 'והוא שלא יתכוין
) .'eke elit`c cer mixne` yie (fכן כתב בספר
להעביר הקול' וכו' ,אלא ודאי כמו שכתבנו ,דהיכא הנחמד יד הקטנה ,בפרק ט' מהלכות דיעות שלו
