Page 109 - Step and repeat document 1
P. 109

‫חפץ ‪ a llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים ‪br‬‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫ֲא ָבל ִמי ֶשׁ ָשּׁ ַמע ִמ ֶמּנּוּ‪ָ ,‬אסוּר ֵלי ֵל‪ַ ‬א ַחר ָכּ‪ַ ‬על ְס ָמ‪ַ ‬הֶזּה‪ֶ ,‬שׁ ָא ַמר לוֹ‬
‫ַה ְמ ַס ֵפּר לוֹ ֶשׁ ָשּׁ ַמע ָדּ ָבר ֶזה ְבּ ַא ֵפּי ְתּ ָל ָתא‪ ,‬וּ ְל ַס ֵפּר ְל ַא ֵחר ֵמ ַה ְגּנוּת ֶשׁ ָשּׁ ַמע‬
‫ַעל ִשׁ ְמעוֹן‪ַ ,‬אף ִאם ֹלא ַי ְז ִכּיר ִמי הוּא ַהמּוֹ ִציא ְו ַה ֵמּ ִביא ַה ַלּ ַעז ַהֶזּה ַעל‬

                     ‫ִשׁ ְמעוֹן‪ִ ,‬אם ֹלא )י( ֶשׁ ְכּ ָבר ִנ ְת ַפְּר ֵסם ַהָדּ ָבר ְונוַֹדע ַל ֹכּל‪.‬‬

‫§‪ִ `Ÿle‬מ ָבּ ֵעי )ְו ֵאין ָצִרי‪ ‬לוֹ ַמר( ִאם ַהשּׁוֹ ֵמ ַע ַה ֵשּׁ ִני ַהֶזּה ֵאינוֹ יוֵֹד ַע ְכּ ָלל ֵמ ַע ְצמוֹ‬
‫ֶאת ֶע ֶצם ַה ַמֲּע ֶשׂה‪ִ ,‬אם הוּא ֱא ֶמת ֶשְׁראוּ ֵבן ִס ֵפּר ְגּנוּת ַעל ִשׁ ְמעוֹן‪,‬‬
‫)יא( ְבַּוַדּאי ֵאין לוֹ ְל ַהֲא ִמינוֹ ְבֶּזה ֶשְׁראוּ ֵבן ָע ַבר ַעל ִאסּוּר ָלשׁוֹן ָהָרע‪,‬‬
‫ֶא ָלּא ֲא ִפלּוּ ִאם הוּא יוֵֹד ַע ְבּ ַע ְצמוֹ ֶשְׁראוּ ֵבן ִס ֵפּר ְגּנוּת ַעל ִשׁ ְמעוֹן‪ַ ,‬א‪‬‬
‫ֵאיֶננּוּ יוֵֹד ַע ִאם ָהָיה ְבּ ַא ֵפּי ְתּ ָל ָתא‪ְ ,‬ו ַהשּׁוֹ ֵמ ַע ָהִראשׁוֹן ַהֶזּה ִגּ ָלּה לוֹ ֶשׁ ָהָיה‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫ישראל בכל כלליהן ופרטיהן‪ ,‬גם כן צריך עיון גדול ולספר לאחר‪ ,‬ואם כן אכתי היאך יבוא הדבר לאזני‬

‫אם יש לסמוך על עד אחד שאמר שסיפר ראובן המחזיק‪ .‬דזה אינו‪ ,‬דמסתמא כל אחד מעדי המחאה‬

‫באפי תלתא‪ ,‬כדי שיסולק עוד מזה האיסור של יספר אחר כך לאחרים‪ ,‬וממילא יתפרסם הדבר‪ ,‬ויהא‬

‫רכילות‪ ,‬דהרי הוא דבר דאתחזק איסורא ואין בידו מותר אחר כך למי שישמע את הדבר לספר אחד‬

‫לתקן‪ ,‬דאם הוא ילך לכתחלה ויספר באפי תלתא‪ ,‬לחבירו‪ ,‬וכמו שכתבנו בפנים‪ ,‬וממילא יבוא הדבר‬

‫יעבור בזה על איסור דאורייתא‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬ועיין ביורה לאזניו‪ ,‬מה שאין כן בענינינו‪ ,‬דאיירינן שלא שמע‬

‫דעה בסימן קכ"ז )ס"א(‪ .‬ובפרט שבענין זה לא שייך רק מאחד‪ ,‬ודבר זה לא נתפרסם עדיין‪ ,‬לכך אסור‪,‬‬

‫שום היתר על ידי זה‪ ,‬דכהתירא דמיא להו בעונותינו כן נראה לי פשוט‪.‬‬

‫)‪ .xacd mqxtzp xaky (i‬ואפילו בזה‪ ,‬לסברת‬          ‫הרבים‪ ,‬ואינן מקפידין על עצמן להגיד האמת אם‬
‫היד הקטנה שכתבנו למעלה )סק"ח(‪ ,‬לא יהיה‬           ‫היה באפי תלתא‪ ,‬או כל שאר פרטים ששייך בענין‬
‫מותר אפילו דרך אגב וכנ"ל‪ ,‬רק לספר מהגנות‬         ‫זה‪ ,‬כי איננו משער ברעיוניו‪ ,‬את הדבר הזה לאמתו‪,‬‬
‫שנשמע על שמעון‪ ,‬אבל לא להזכיר שמו של ראובן‪,‬‬      ‫שאם ישקר בפרט אחד‪ ,‬הוא כמאכיל בשר חזיר‬
‫דילמא לא סיפר ראובן באפי תלתא‪ ,‬ואין לנו ראיה‬     ‫לחבירו‪ ,‬והוא כעין מה שאמרו חז"ל בבבא בתרא‬

                                   ‫דנתרצה בדבר‪.‬‬              ‫)ל"ט ע"א( 'כל מילתא דלא רמיא' וכו'‪.‬‬

‫)‪ .'eke el oi` i`cea (`i‬דלא מיבעי אם השומע‬       ‫‪ itle‬דעתי‪ ,‬זהו כוונת הרמב"ם )הלכות דעות פרק ז'‬
‫הראשון אינו מכוין בסיפורו את הדבר‬                ‫הלכה ה'( במה שדקדק וכתב‪' :‬ואם סיפר אחד‬
‫להשומע השני‪ ,‬לקנא בזה על ראובן‪ ,‬רק לספר גנותו‬    ‫מן השלשה פעם אחרת' וכו'‪ ,‬להראותנו דדוקא אחד‬
‫של שמעון‪ ,‬בוודאי רשע הוא אף לפי דבריו‪ ,‬אלא‬       ‫מן השלשה ששמעו בעצמם מהמספר הראשון‪ ,‬אבל‬
‫אפילו אם בסיפורו מכוין רק לקנא על ראובן על‬       ‫לא אחר ששמע מאחד מהם‪ ,‬וכמו שכתבתי בפנים‪.‬‬
‫שגינה את שמעון בפני רבים מישראל‪ ,‬דבזה לא עבר‬
‫על איסור לשון הרע מה שדיבר על ראובן הזה‪,‬‬         ‫‪ `le‬תקשה על דברינו אלו מבבא בתרא )ל"ט‪(:‬‬
                                                 ‫מפירוש רבותיו דרשב"ם )ד"ה ומ"ד(‪ ,‬דפירשו‬

‫דשם הוא מטעם לשון הרע‪ ,‬ושם אמרינן דחברך כמבואר לקמן בכלל י' בסעיף ה'‪ ,‬ועיין שם הפרטים‬

‫חברא וכו'‪ ,‬והרי המספר השני מסתמא לא שמע הנצרכים לזה‪ ,‬או שנתגלגל הדבר דרך אגב בתוך‬

‫אחר כך רק מאחד‪ ,‬והיאך יהיה מותר אחר כך לילך דבורו‪ ,‬אפילו הכי‪ ,‬אין לנו להאמינו בהחלטה בזה‪,‬‬
   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114