Page 108 - Step and repeat document 1

‫חפץ ‪ a llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים‬ ‫‪ar‬‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫ֲאַגב ְבּתוֹ‪ִ ‬דּבּוּרוֹ‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ֶשְׁיּ ַכֵוּן ְל ַס ֵפּר ֶזה ָה ִעְנָין ְל ַבד‪) .‬ח( ֲא ִפלּוּ ִאם ֹלא ְי ַס ֵפּר‬
‫ְבּ ֵשׁם ִמי ֶשׁ ִסּ ֵפּר לוֹ‪ַ ,‬רק ְי ַס ֵפּר ְס ָתם ֶשׁ ָכּ‪ְ ‬ו ָכ‪ִ ‬נ ְשׁ ַמע ַעל ְפּלוֹ ִני‪ַ ,‬אף ַעל‬

‫ִפּי ֵכן ֵאיֶננּוּ ִנ ְמ ָלט ֵמ ִאסּוּר ָלשׁוֹן ָהָרע‪.‬‬

‫‪ַ .c‬וֲא ִפלּוּ ַמה ֶשּׁ ִה ַתְּרנוּ ְבּ ִאם ֵאינוֹ ִמ ְת ַכֵּוּן ְלַגלּוֹת‪) ,‬ט( ַדְּוָקא ַהשּׁוֹ ֵמ ַע ָהִראשׁוֹן‬
‫ֶשׁ ָשּׁ ַמע ְבּ ַע ְצמוֹ ַמה ֶשְּׁראוּ ֵבן ִס ֵפּר ַעל ִשׁ ְמעוֹן ְבּ ַא ֵפּי ְתּ ָל ָתא ) ִבּ ְפֵני ְשׁ ֹל ָשה(‪,‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫בדין כ'‪ ,‬וזה לשונו שם‪' :‬ונראה כוונת הרמב"ם במה יהודא לגלות שם המספר הראשון דהוא ראובן‪ ,‬דהרי‬

‫שכתב והוא שלא יתכוין וכו'‪ ,‬שכל ההיתר הוא היינו ראובן לא סיפר באפי תלתא‪ ,‬ואם‪-‬כן לא חזינן‬

‫שאם יבוא במקרה לדבר בענין בתוך סיפור דברים‪ ,‬דנתרצה בדבר‪ ,‬דבשלמא אם שמע מראובן בעצמו‬

‫אזי אין בו איסור לשון הרע‪ ,‬אבל לספר בכיון שאמר גנות על שמעון באפי תלתא‪ ,‬אז אמרינן‪ ,‬אף‬

‫להודיע ולגלות הדבר‪ ,‬הרי זה אסור‪ ,‬שהרי זה דרך דיכול להיות שעל ידי זה שיגלה ענין זה במקרה‬

‫לשון הרע ממש‪ .‬ועוד‪ ,‬שהרי כל ההיתר הוא משום לאדם אחר‪ .‬לבסוף יתגלה דבר זה לשמעון‪ ,‬ועל ידי‬

‫דחברך חברא אית ליה‪ ,‬והענין של חברך חברא הוא‪ ,‬זה יהיה אחר כך התעוררות מדנים על ראובן‪ ,‬מכל‬

‫שדרכו של כל אחד לכשיזדמן לו לדבר עם חבירו‪ ,‬מקום מותר מטעם דכבר נתרצה בדבר שידע בעצמו‬

‫יתגלגלו הדברים עד שהוא מגלה במקרה ענינים שלבסוף בודאי יתגלה לשמעון‪ ,‬אבל הכא דלא אמר‬

‫רבים בדרך סיפור‪ ,‬והרי על‪-‬ידי חברך חברא יוכל ראובן בעצמו באפי תלתא‪ ,‬הרי לא חזינן דנתרצה‬

‫להתמשך הדבר זמן רב‪ ,‬אבל זה המתכוין לגלות‪ ,‬הרי בדבר‪ ,‬ולכן אפילו אם ידע בעצמו שהדבר הזה אמת‬

‫יתגלה על ידו הדבר מהר‪ ,‬וכבר פועל פעולה יותר שאמר ראובן על שמעון‪ ,‬כגון שגם הוא היה באותו‬

‫ממה שעל‪-‬ידי 'חברך חברא'‪ ,‬לפיכך אם מתכוין מעמד‪ ,‬מכל מקום אסור לגלות אחר כך שמו של‬

‫להעביר הקול ולגלותו יותר‪ ,‬הרי זה לשון הרע ראובן‪ ,‬רק לספר המעשה על שמעון בסתם דרך‬

‫התגלגלות הדברים‪ ,‬דמכל מקום כבר נשמע גנותו‬ ‫ממש'‪ ,‬עד כאן לשונו‪.‬‬

‫באפי תלתא‪ ,‬אבל לפי דברינו הנ"ל וכמו שכתבנו‬ ‫)‪ .xtqi `l m` elit` (g‬דנהי דרכילות ליכא‪ ,‬מכל‬
‫בפנים‪ ,‬דעיקר טעם הרמב"ם‪ ,‬משום דדבר העשוי‬ ‫מקום לשון הרע איכא‪ ,‬כיון שנתכוין להעביר‬
‫להתגלות הוא‪ ,‬אין נפקא מינה בזה‪ ,‬אפילו אינו יודע‬
‫כלל אם אמר ראובן על שמעון‪ ,‬כיון דסוף סוף‬ ‫הקול ולפרסם גנותו של פלוני‪.‬‬
‫יתגלה שאמר ראובן על שמעון‪ ,‬ולכן מותר אפילו‬
‫‪oiprd zelblbzda xtql dlgzn epxzdy dnc ,rce‬‬
‫להזכיר שם ראובן‪ ,‬אך שלא יתכוין לגלות‪.‬‬
‫‪,xtqnd my xikfdl elit` `ed ,ab` jxc‬‬
‫‪ zeiprle‬דעתי הדין עמי‪ ,‬דכן מוכח לשון הרשב"ם‬
‫בבבא בתרא שם וכנ"ל‪ ,‬ולשון הרמב"ם‬ ‫מטעם הנ"ל דלבסוף בודאי יתגלה שמו גם כן שהוא‬
‫דכתב 'כבר נשמע הדבר ונודע'‪ ,‬מוכח קצת גם כן‬ ‫היה המספר בזה‪ ,‬כיון דסיפר באפי תלתא‪ .‬ועיין‬
‫כדברי‪ .‬אך דמכל מקום צריך ליזהר בזה‪ ,‬מטעם‬ ‫בספר יד הקטנה שכתב גם‪-‬כן להיתר‪ ,‬אפילו להזכיר‬
‫דכמעט אינו מצוי למצוא כל הפרטים שצריך לזה‬ ‫שמו היכא דשמע ממנו באפי תלתא‪ ,‬אך מטעם אחר‪,‬‬
‫והוא‪ ,‬משום דהמספר הראשון בודאי נתרצה לזה‬
‫ההיתר‪ ,‬וכמו שכתבנו בפנים‪.‬‬ ‫שיגלו את שמו‪ ,‬כיון דסיפר באפי תלתא וידע‬

‫שיתגלה לבסוף‪ ,‬ועיין שם היטב‪.‬‬

‫‪ `wtpe‬מינה בין טעם זה לטעם שלי שבפנים‪ ,‬כגון )‪ .oey`xd rneyd `wec (h‬הטעם‪ ,‬כמו שכתבתי‬

‫בפנים בסוף המאמר‪ ,‬דאין לו לסמוך עליו בזה‪,‬‬ ‫ששמע מלוי שאמר באפי תלתא ליהודא מה‬

‫שאמר ראובן על שמעון‪ ,‬דלטעם היד הקטנה אסור דאפילו אם היה איסור רכילות‪ ,‬איסור המפורסם לכל‬