Page 106 - Step and repeat document 1
P. 106
חפץ a llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים r
miigd xewn
ְדּהוּא ָע ַבר ְבַּוַדּאי ַעל ִאסּוּר ָלשׁוֹן ָהָרע ְו ַכַנּ"לַ ,אף ַעל ִפּי ֵכן ִאם ֶא ָחד
ֵמ ַה ְשּׁ ֹל ָשׁה ֶשׁ ָשּׁ ַמע ָדּ ָבר ֶזהִ ,ס ֵפּר ַא ַחר ָכַּ לֲא ֵחִריםֹ ,לא ָע ַבר ָבֶּזה ַעל
ִאסּוּר ָלשׁוֹן ָהָרעִ .מ ַטּ ַעם ְדּ ֵכיָון ִדּ ְשׁ ֹל ָשׁה יוְֹד ִעים ִמֶזּהִ ,מ ֵמּי ָלא ְכּ ָבר ִנ ְשׁ ַמע
ַהָדּ ָבר ְונוַֹדע ַל ֹכּלְ ,דּ ַח ְבָרַ ח ְבָרא ִאית ֵלהּ ) ֶשֲׁחֵבְרָ - חֵבר ֵישׁ לוֹ( ,וּ ְבָד ָבר
miig min x`a
לפירוש רש"י בדברי רבה בר רב הונא ,כפי מה דמתאמרא( שמתיר בזה .וכן כתב המהרש"ל בהדיא
שביארנו לעיל ,וכן לפירוש התוספות בבבא בתרא בביאוריו על הסמ"ג )לאוין ט'( ,וגם הסמ"ג סבירא
ובערכין הנ"ל ,וכן לפירוש רבינו יונה במאמר רכ"ח ,ליה כהרמב"ם בזה ,שהעתיק דברי הרמב"ם אלו
אם נפרש כפירושיהם ,אין לנו שום מקור מהגמרא במצותיו .והרש"ל כתב שם ,שגם מדעת התוספות
לקולתו של הרמב"ם בזה ,על-כן צריך עיון אם הלכה בערכין הנ"ל מוכח שסבירא להו דלא כפירוש
כן .ואף על פי כן אין לדחות דבר זה לגמרי מהלכה ,רשב"ם .ולכן כיון דהרמב"ם והסמ"ג והתוספות סברי
כיון דדעת הרמב"ם והסמ"ג והרשב"ם שוין בענין זה ,דלא כפירוש רשב"ם ,וגם אם נפרש כפירוש רבינו
יונה בשערי תשובה במאמר רכ"ח ,או כפי מה ולכן כתבתי בפנים דין זה בשם 'יש אומרים'.
שפירשנו לעיל כוונת רש"י בדקדוק לשונו שמכוון )oicd `edc ,zepb `wec e`le .exiag lr zepb (d
יותר לפירושנו ,ממילא אין לנו שום ראיה להיתר
הרשב"ם שמתיר לספר רכילות היכא דשמע באפי e` wfid mey df ici lr aaqdl lkeiy xac lk
תלתא ,ודעת הרשב"ם והגהות אשר"י שהביאו יחידים
,exiagl yeiae xrvוכמו שיתבאר אם ירצה השם
לגבייהו ,הכי נקטינן*(. לקמן בכלל ה' עיין שם.
) .i`xw` jxca (eכן כתב הכסף משנה בביאור דברי ,dxe`kleרבותיו דהרשב"ם הנזכרים שם בבבא
בתרא )ל"ט (:ברשב"ם )ד"ה ומ"ד, הרמב"ם )הלכות דעות פרק ז' הלכה ה'( ,עיין שם.
ומה שכתבנו 'אבל לא שיתכוין להעביר הקול' ,כן בהגה"ה שם( ,סוברים גם כן להתירא כהרשב"ם ,אבל
כתב הרמב"ם ,ומוכח דכל שכן שאסור לגלות לאותו באמת אינו מוכח כלל ,דכוונתם ,דאי לא באפי תלתא,
האיש שדיברו עליו ולומר פלוני דיבר עליך כך וכך ,לא היה אפשר לבוא לאזני המחזיק כלל ,מטעם
ולא כפירוש הרשב"ם בבבא בתרא )ל"ט .ד"ה דעידי המחאה לא היו רשאין להוציא דבר זה מפיהם
בשם יד הקטנה ,דבאופן זה הוא ההתירא דהרמב"ם[ ,דמן הסתם אנו תולין לומר ,שבודאי עם מי שהוא
מדבר בענין הזה -הוא ידע מכבר את הדבר ,וידוקדק עתה ברמב"ם תיבת 'כבר' וכו' .ולעולם אם הוא יודע
באחד שהוא אינו יודע עדיין את הדבר ,אסור לספר לו אפילו רמיזה מזה ,אף שבודאי לבסוף יתגלה לו .וזהו
שכתב 'ובלבד שלא יתכון' וכו'.
` jאם כן צריך עיון על הגמרא ,שלא ביארו שום זמן לזה ,אימתי אנו אומרים שבודאי כבר נתגלה לו ,אטו
אם העיר גדולה ,והוא סיפר בתוך שעה אחת מקודם ,גם כן נאמר שבתוך זמן קצר כזה נתגלה בכל העיר,
וגם מדברי שאר הראשונים שהביאו למימרא זו דרבה בר רב הונא ופירושה ,לא משמע כן ,עד כאן.
*( :d"dbdואף שמצאתי אחר כך בשאילתות סוף פרשת וישב שמפרש כפירוש רשב"ם ,וגם בהלכות גדולות
)סוף הלכות נחלות( משמע כפירוש הרשב"ם ,ועיין בעליות הרבינו יונה ז"ל ,עם כל זה מידי ספיקא
דאורייתא לא נפקא ,ובפרט שהרש"ל הנ"ל פסק בהדיא כהאוסרים .ועיין במה שנכתוב לקמן בסוף ס"ק ו',
דנראה דגם הרשב"ם מודה דאסור היכא דנתכוין לגלות .עד כאן.
