Page 172 - alef
P. 172

‫פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה‬

‫שלמדו מהרמי" ב וגיה‪ ,‬שכ קבלו בו את המבט המ כ על כל זוויותיה של‬          ‫‪158‬‬
                                      ‫ה וגיא וזה עצמו היה שיעור חשוב‪.‬‬

‫משו כ הדגיש תמיד שכל פעולת הה פק והחזרות היא רק אחרי שהגפ"ת‬
‫נלמד היטב ולא כאות אלו החוזרי רק לש בקיאות חיצונית ללא עיו‬
‫והבנה‪ .‬פע נפגש ע אחד שהיה מפור בזמנו כבקי במ כתות רבות‪ ,‬והנה‬
‫במהל הדברי ביניה ‪ ,‬מיד בפתח הפגישה חזר הלה בפניו בעל פה את וגיית‬
‫הגמרא שלמד אז רבינו ע פירש"י מילה במילה‪ .‬לאחר מכ יפר רבינו‪ ,‬בתחלה‬
‫התרגשתי ביותר‪ ,‬אבל אח"כ במהל השיחה התיישבתי בדעתי‪ ,‬כי בקיאות‬
  ‫באה פעמי רבות על חשבו ידיעת ה וגיא כצורתה ולא זו הדר הראויה‪.‬‬
‫מ יבה זו לא עודד כל כ תוכניות לימוד משניות בע"פ לנערי באומרו‬
‫שמרוב העצמת עניי הבקיאות והה פק עצמו‪ ,‬זה בא לא אחת על חשבו‬
‫הבנת הדברי היטב והילדי מתרגלי ללמוד בשטחיות וכמוב תלוי הדבר‬

                                               ‫בנ יבות הזמ והמקו וכו'‪.‬‬
‫פע שאל תלמיד‪ ,‬מה ששנינו )גיטי עח( שארבעה רשות בפני עצמה היא‪,‬‬
‫הא הכוונה לארבע טפחי או ארבע אמות? כשהתלמיד לא זכר‪ ,‬הגיב רבינו‪,‬‬
   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177