Page 173 - alef

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה‬

‫זו הלא משנה מפורשת‪ ,‬צרי לדעת רוח הקודש‪ ,‬כתוב ארבעה ולא ארבע‪ ,‬א‬
‫כ הכוונה לטפחי שה לשו זכר‪215.‬‬

‫אירע שתלמיד מהישיבה שלמד במש החור מ כת בבא מציעא נכנ לחדרו‬
‫לקראת ו הזמ ‪ .‬לשאלת רבינו ענה כי הוא עו ק כעת ב וגיא ד"תקפו כה "‪,‬‬
‫שאלו רבינו‪ ,‬בני‪ ,‬אמור נא‪ ,‬מה מדמה הגמרא את ה פיקות נכנ י לדיר להתעשר‬
‫לתקפו כה ? וכאשר החל הבחור להרצות לפניו דברי תורה באריכות‪ ,‬אמר‬
‫לו‪" :‬במטותא ממ ‪ ,‬אמור לי את הפשט בקצרה‪ .‬לפי פשוטו"‪ ,‬רבינו שתק רגע‬

‫ואמר בכאב‪ ,‬לומדי כ"כ מעט ובאיטיות‪ ,‬עד כדי כ שב ו החור אוחזי‬
‫רק ב וגיא ד"תקפו כה " ולכ כששואלי פשט בגמ' מתחילי לומר תורות‬
‫ולא יודעי לומר פשט פשוט ואמיתי‪ .‬רבינו עצמו היה נאה מקיי ומימי‬
‫צעירותו כאשר היה שקוד על תלמודו היה מ יי מ פר פעמי את לימוד‬

‫המ כת כולה בעיו ‪216.‬‬
‫ופע ‪ ,‬בשיחת הדרכה לתלמיד אמר לו משפט מזעזע‪ ,‬הכולל הרבה‪ :‬דע ל ‪,‬‬
‫ביני עמודי דגיר א מצויי תלמידי חכמי רבי שיש לה ידיעה רחבה בהרבה‬
‫תחומי בש" ‪ .‬ג בהלכה יש לה ידיעה‪ ,‬וע כל זאת ה לא זכו לאור של‬
‫לימוד תו פות על בוריו ע ה"ליכטיקייט" של תו פות‪ ,‬שבזה ה לא נגעו‪.‬‬

‫לשים אב האצתע על הנקוחה‬

‫הוא הקפיד שידעו את הגפ"ת על בוריו‪ ,‬את הבנת הגמ'‪ ,‬רש"י והתו ' בי ודיות‬
‫לפני הידיעה של שאר דברי רבותינו הראשוני ‪ .‬מי שידע זאת היה נחשב אצלו‬
‫כמצליח בבחינה א שלא ידע את דברי המפרשי ‪ .‬הנשאל היה צרי לענות דבר‬
‫דבור על אופנו‪ ,‬יכו או חילוק בי הגדרות שיטת רש"י ואח"כ תו '‪ ,‬שלב‬
‫אחר שלב על ראשו ראשו ועל אחרו אחרו וכמונה מעות‪ ,‬וא הדברי לא‬
‫היו בהירי או מ ודרי בראשו של התלמיד ולא היתה אפשרות להשיב‪ .‬היה‬
‫מגיש שאלות של הדרכה והכוונה‪ .‬לכ ‪ ,‬לא רק שאל והמתי לתשובה‪ ,‬אלא‬
‫ג נת לנשאל לנ ות ולנווט את עצמו ב ב ‪ ,‬וכשראה שהתלמיד לא יודע‬
‫בשלמות‪ ,‬ניהל אותו בחכמה ותבונה עד שהבי מעצמו שאכ העניי לא ברור‬
‫אצלו די הצור ‪ ,‬שידע מה לא ידוע לו ומה כ ברור לו‪ .‬לפעמי כשהנשאל‬

‫‪ .215‬מפי רבי גבריאל יו לוי ראש ישיבת באר התורה‪.‬‬

‫‪ .216‬ש עמ' תפ"ב‪159 .‬‬