Page 173 - alef
P. 173

‫גאון ישרא‪ú‬‬                                                             ‫פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה‬

                      ‫זו הלא משנה מפורשת‪ ,‬צרי לדעת רוח הקודש‪ ,‬כתוב ארבעה ולא ארבע‪ ,‬א‬
                                                          ‫כ הכוונה לטפחי שה לשו זכר‪215.‬‬

                    ‫אירע שתלמיד מהישיבה שלמד במש החור מ כת בבא מציעא נכנ לחדרו‬
                    ‫לקראת ו הזמ ‪ .‬לשאלת רבינו ענה כי הוא עו ק כעת ב וגיא ד"תקפו כה "‪,‬‬
                    ‫שאלו רבינו‪ ,‬בני‪ ,‬אמור נא‪ ,‬מה מדמה הגמרא את ה פיקות נכנ י לדיר להתעשר‬
                    ‫לתקפו כה ? וכאשר החל הבחור להרצות לפניו דברי תורה באריכות‪ ,‬אמר‬
                    ‫לו‪" :‬במטותא ממ ‪ ,‬אמור לי את הפשט בקצרה‪ .‬לפי פשוטו"‪ ,‬רבינו שתק רגע‬

                      ‫ואמר בכאב‪ ,‬לומדי כ"כ מעט ובאיטיות‪ ,‬עד כדי כ שב ו החור אוחזי‬
                    ‫רק ב וגיא ד"תקפו כה " ולכ כששואלי פשט בגמ' מתחילי לומר תורות‬
                    ‫ולא יודעי לומר פשט פשוט ואמיתי‪ .‬רבינו עצמו היה נאה מקיי ומימי‬
                    ‫צעירותו כאשר היה שקוד על תלמודו היה מ יי מ פר פעמי את לימוד‬

                                                                        ‫המ כת כולה בעיו ‪216.‬‬
                    ‫ופע ‪ ,‬בשיחת הדרכה לתלמיד אמר לו משפט מזעזע‪ ,‬הכולל הרבה‪ :‬דע ל ‪,‬‬
                    ‫ביני עמודי דגיר א מצויי תלמידי חכמי רבי שיש לה ידיעה רחבה בהרבה‬
                    ‫תחומי בש" ‪ .‬ג בהלכה יש לה ידיעה‪ ,‬וע כל זאת ה לא זכו לאור של‬
                    ‫לימוד תו פות על בוריו ע ה"ליכטיקייט" של תו פות‪ ,‬שבזה ה לא נגעו‪.‬‬

                                                     ‫לשים אב האצתע על הנקוחה‬

                    ‫הוא הקפיד שידעו את הגפ"ת על בוריו‪ ,‬את הבנת הגמ'‪ ,‬רש"י והתו ' בי ודיות‬
                    ‫לפני הידיעה של שאר דברי רבותינו הראשוני ‪ .‬מי שידע זאת היה נחשב אצלו‬
                    ‫כמצליח בבחינה א שלא ידע את דברי המפרשי ‪ .‬הנשאל היה צרי לענות דבר‬
                    ‫דבור על אופנו‪ ,‬יכו או חילוק בי הגדרות שיטת רש"י ואח"כ תו '‪ ,‬שלב‬
                    ‫אחר שלב על ראשו ראשו ועל אחרו אחרו וכמונה מעות‪ ,‬וא הדברי לא‬
                    ‫היו בהירי או מ ודרי בראשו של התלמיד ולא היתה אפשרות להשיב‪ .‬היה‬
                    ‫מגיש שאלות של הדרכה והכוונה‪ .‬לכ ‪ ,‬לא רק שאל והמתי לתשובה‪ ,‬אלא‬
                    ‫ג נת לנשאל לנ ות ולנווט את עצמו ב ב ‪ ,‬וכשראה שהתלמיד לא יודע‬
                    ‫בשלמות‪ ,‬ניהל אותו בחכמה ותבונה עד שהבי מעצמו שאכ העניי לא ברור‬
                    ‫אצלו די הצור ‪ ,‬שידע מה לא ידוע לו ומה כ ברור לו‪ .‬לפעמי כשהנשאל‬

                                                                   ‫‪ .215‬מפי רבי גבריאל יו לוי ראש ישיבת באר התורה‪.‬‬

          ‫‪ .216‬ש עמ' תפ"ב‪159 .‬‬
   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178