Page 176 - alef
P. 176
פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה
ששאל צעיר באחד הפעמי ( ,היה זה נידו הקשור ל וגיא בריש פרק כיצד
הרגל בעני תרנגולי שהיו מחטטי בחבל דלי218.
תכל רעם די אב לימוחו מדחש
ביטוי נו להיותו חי את תלמודו :יפר תלמיד שבשנה הראשונה שלמד
אצל רבינו ,למדו בישיבה מ כת גיטי וכשהגיעו ב ו פ"ק )יד (:היכ שהגמ'
מתארת צורת בני אד משוני ביותר" :אות בני אד ה אמה וכובע אמה
ומדברי מחציה ושמותיה מבוהלי " ,כשהגיעו לגמרא זו החל רבינו לשחוק
בפה מלא ,ו יפר התלמיד שהדבר היה מוזר בעיניו ,מה גור לרבינו להעלות
חיו ,והלא בוודאי ראה גמרא זו פעמי רבות .אבל מיד הבי והתפעל ,הוא
הבי שאצל רבינו הלימוד הוא דבר שהוא חי אותו במוחש ,הלא זה ברור לנו
שאד שיראה כזה אד שגובהו אמה וכובעו אמה ודאי יתפעל מזה ,ג א
יהיה זה בפע העשירית ,כ נראה היה לימוד בכל פע חי זאת מחדש219.
"שמבוך כך זוכפהו"
מ פר הג"ר דוד הכה מונק רב קהילת תורה ותפילה בקרית פר ,בשעתו
הגענו בשיעורי רבינו ב ו זמ חור של בבא קמא לד ע"ז וכשהגיעו הדקות
האחרונות של השיעור חיכינו לראות אי י יי את זמ החור הארו ,וכ
אמר לנו ,רז"ל אומרי )עירובי ד( "הנפרד מחברו אל יפרד אלא מתו דבר
הלכה שמתו כ זוכרהו" ,הנה יש לנו כא תו ' )התו ' הידוע שמשתרע על
פני כל העמוד ד"ה "פרה מטמאה טומאת אוכלי "( ולא נוכל הרי לה פיק את
כולו ,הבה נראה רק את שאלתו ,וכ ,מתו שאלת התו ' יי את הזמ ,
תו שהוא מאחל לנו הצלחה מרובה .יו זה השאיר אצל כול אהבת תורה
מופלאה שבחר להפרד מאיתנו בקושיית התו '.
.218בהנ"ל. 162
.219פר הזכרו מבקשי תורה עמ' תקפ"ח.
