Page 333 - alef
P. 333
גאון ישראú פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה
התאמ בכ זמ רב בדרכי שוממות וכבר מורגל ובקי בזה ,נענה רבינו" ,ממה
נפש ,א התרגלת ,מי אמר שזה שינוי" ,ולמעשה ,ירב להתיר לו לנהוג כ 425.
"הוא מדלל שתב אתל הוא לא מדלל שתב"
הוי מעשה שהל פע בשבת ובחור אחד ליווהו בדרכו .לפתע עבר ליד אד
רכוב על אופני ,שאלו המלוה הא לגעור בו ,הוא הרי מחלל שבת! נענה
רבינו ואמר במתק לשונו ,הוא מחלל שבת ,אבל הוא לא מחלל שבת.
דהיינו ודאי מי שרוכב על אופני הוא מחלל שבת ,אבל אי במעשה הזה
עצמו חילול שבת .דהיינו שהטע שלא נו עי באופניי ,הוא שמא יבא
לתקנ והו"ל מתק מנא שהוא א ור מהתורה ,ויש שאומרי שהאי ור הוא
משו עובדי דחול ,ויש שדנו א יש בזה משו הוצאה וכתבו האחרוני
שיש לחשוש משו שאלו שנו עי שאינ בני תורה וא תתיר לה בעיר
יצא ג חו לעיר ,אול ,אתה המעיר ,עלי לדעת שעצ הנ יעה באופניי
כשלעצמה אינה חילול שבת426.
"פאוי לך כ"תן עליה" לדוש לזה"
ג כשהיה בור שיש להורות להחמיר ,היה לא אחת מדגיש בדבריו שזו חומרא,
אבל ראוי לנהוג בה .פע שאלו אחד מבני הישיבה אודות תפיליו ושאלו בקשר
לכשרות .ענה לו רבינו :ה כשרות לכתחילה ,א ראוי להחמיר לתקנ .
לפליאתו על התשובה ה ותרת ,אמר לו רבינו ,התפילי כשרות לכל אד שכ
כ נפ ק ברוב הפו קי ,אמנ היות ואתה רוצה לגדול בתורה ויראת שמי ,
ראוי ל להחמיר ,כי הראשוני שמחמירי בזה מאד חזקי בדעת בזה,
וראוי ל כ"ב עליה" לחוש לזה.
כיוצא בזה ,בחור בישיבה ניגש ושאל ,היות ונוטל הוא ידיו לתפלת מנחה
כדת וכדי וברי לו שידיו שמורות בתפלה לא ליגוע במקומות המכו י ומיד
לאחר מנחה הוא ניגש ליטול ידיו ל עודת פת של ארוחת צהרי ,א כ אי
יטול ידיו בברכה כאשר ברי לו שידיו נקיות .אמר לו רבינו אי הכי נמי לפני
שתיטול לאוכל תגע במקו המכו ה שתהיה ברור חייב בברכה .אמר הבחור,
.425מפי רבי אריה ברי .
.426מפי רבי יו אפרתי בעל ה"ישא יו " ז' חלקי 319 .
