Page 339 - alef
P. 339
גאון ישראú פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה
כלת שוטה
רבינו כשלעצמו היה משתמש ב בו "כשר לפ ח" למרות שבשיעורי ההלכה
שאמר לבחורי לפני פ ח היה אומר שה בוני הרגילי הקשי הנמצאי
בשוק ,א א היה בה תערובת חמ נפ לו מאכילת כלב ואי בעיה להשתמש
בה וכל שכ להשהות .
קבוצת בחורי ב"קול תורה" החליטה בהפ קת הצהרי לעשות ני וי ונתנו
לכלבלב של מנהל המשק בישיבה בשעתו )מר יו חממי( לאכול בו והוא
אכל ממנו .שבו הבחורי לרבינו ו יפרו לו כי הכלב אכל מה בו ,נענה רבינו
ואמר בחיו :זהו כלב שוטה וממילא אי מכ ראיה440.
אגב אורחא ,פע התבטא אודות מאפיות האופות בפ ח מאפי הדומי
בעיני הבריות לחמ גמור ודומות במראיה ממש לעוגות חמ ,ותמה מאד,
היתכ שבדבר זה שעשו קדמונינו משמרת למשמרת והרחיקו לא ור כל מה
שיש לחוש שדומה קמחו לקמח חמ ,נתחכ אנו ונגיש על השלח דבר הדומה
לחמ גמור441.
לך בשאל אב סתבא!
בשעתו עורר רבינו בעני הברכה שיש לעשות על ממתק השוקולד) ,מנחת
שלמה קמא י' צ"א( שכיו שהוא מכיל פולי קקאו באחוזי גבוהי ,צרי
לכאורה לבר עליו ברכת פרי הע ,שכ לא נית לצרו את הפולי כמות
שה זולת טחינת או ערבול במוצרי מזו ,א כ צורת אכילת היא רק
בצורת השוקולד וא כ יש מקו לבר עליה "בורא פרי הע " .שאלה זו
עוררה ערה רבה בעול ההלכה.
למרות זאת ,כאשר חילק שוקולד לנכדי בביתו ,שאלו אחד הנכדי איזה
ברכה מברכי על השוקולד? מדוע אתה שואל -שאלו ,והנכד השנו השיב:
הלא בא כותב שלכאורה צרי לבר על שוקולד בורא פרי הע ! ענה לו רבינו
בעקיפי ,ל תשאל את ה בתא! כמי שאומר עשה מה שכל היהודי עושי ,
תנהג אי שנהגו מתמול שלשו .הנכד הל לשאול ושב ל בא באומרו ש בתא
אמרה לבר שהכל .נו ,אז תבר שהכל! וא הוא עצמו ביר על השוקולד
.440וראה בזה עוד ש -מועדי ח"א עמ' ע"ו.
.441הליכות שלמה -מועדי ח"ב עמ' פ"ט325 .
