Page 342 - alef
P. 342
פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה
שוב?! תגיד לשווער ,הו י בחיו
שנו ,שא הוא מעשר את היי הזה,
שלא ישפו את המעשר אלא ישלח
אותו אלי ,חבל על זה ...בעני זה
מ פר הג"ר יהושע מלובצקי שבדידו
הוה עובדא ,בקידושא רבא בשבת
עליה לתורה שלו שהתקיי בשכונת
"שערי ח ד" ירושלי ,שאחד עישר
לחומרא מדברי המאכל שהיו לפניו
ושאל חותנו הג"ר שמואל תפילינ קי
את רבינו שהשתת בשמחה ,הא ע המשגיח רבי גדליה אייזמ
רשאי לאכלו והשיב רבינו שזה לא פשוט להיתר449.
למרות זאת נזהר שלא יחשבו כאילו חלילה שיטתו היא נגד הקפדה בדבר
הלכה .יפר בנו הגאו רבי שמואל :בילדותי הייתי איתו במקו בו שהו אנשי
נכבדי ובשעת מעשה ה החלו לשוחח בלעג נגד פרומקייט .וראיתי על אתר,
אי שכל עצמותיו דא לדא נקש .הוא פנה אליה ואמר לה ,כשאני יושב כא
שלא תדברו כ .הוא פחד שיש כא משהו של קלות דעת ואפילו שהיה לו מאד
קשה לומר לה את הדברי שאמר ,בכל זאת ביקש בתחנוני שכאשר הוא
נמצא שלא ידברו ב גנו זה .כ יפרו ג אברכי חשובי שהרבו לשמש את
רבינו שהבחינו שכאשר השואל היה אחד שניכר עליו ששאלתו נובעת מיראת
שמי תמימה ,ענה לו בנינוחות ולפעמי שיבחו שהוא "ש אורחותיו" עליו
נאמר )מו"ק ה( "כל הש אורחותיו בעוה"ז זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה".
רסק ההלכה שנכבת תחווקא על נייפ מדתפב
יפר ב רבינו הג"ר ברו ,שאירע פע שרבינו ביקש לכתוב פ ק הלכה מ ויי
ודעתו היתה אמנ נחרצת בפ קו ,א היה זה אחרת מדעת רבי מגדולי הדור
שנטו להיתר ורבי כבר נהגו עפ"י פ ק וביקש אז לפר את דעתו על
נייר מחברת דווקא ,ולא השתמש בנייר המכתבי הרשמי שלו ,שכ למרות
.449עומק הפשט גליו .114ה ביר זאת תלמיד רבינו רבי משה טוביה דינקל רב שכונת "נחלה 328
ומנוחה" בבית שמש ,שמ תבר שכוונת רבינו לא היתה מצד הדי אלא מחמת מדת דר אר ,
שלא יהא כמזלזל במעשרות בכ שאוכל דווקא את החתיכה המופרשת אבל באמת מדינא אי
אי ור לאכלו.
