Page 151 - 16222
P. 151
ההתבגרות גיל |151
יצמיח לנו לחם /שנהיה גדולים" ,למרות שמדינת ישראל תמיד ייבאה
מחו"ל את רוב החיטה שצרכו תושביה ,ואיכריה התמחו בגידולים
אחרים ולא בחיטה .השיר אינו עוסק בחקלאות ,אלא בלימוד על
החקלאות בבית הספר ,במיתוס של "פשטות רכה" ,בחלום הנוסטלגי
— "כך זה הצטייר בילדותנו ,שהיתה יפה" — ויש שיאמרו שגם בשברו
של אותו חלום.
האובססיה שהיתה למוסדות הציוניים כלפי העיסוק בחקלאות,
אשר הזכרנו את מקורותיה בפרקים הקודמים ,המשיכה ביתר שאת גם
אחרי קום המדינה .תעשיית המזון הישראלית היתה משולבת באופן
עמוק בממסד הישראלי דרך ההסתדרות ודרך הקיבוצים והמושבים,
ונהנתה מהגנות ,הנחות וסובסידיות ששום תעשייה אחרת בישראל לא
נהנתה מהן .החקלאים הורשו להקים קרטלים ולתאם מחירים ,קיבלו
הלוואות מסובסדות שבפועל היו מתנות 47,זכו להגנה מפני יזמים
חדשים ויבואנים שהכעיסה את היצרנים בתחומים אחרים 48,והשיגו
פטור ממע"מ על פירות וירקות והנחה משמעותית במחיר המים49.
ענפי החקלאות והמזון חמקו כמעט לחלוטין גם מתוכניות החשיפה
ליבוא של שנות ה־ ,1990שבהן נעסוק בהמשך ,ולמעשה רק בשנים
האחרונות החלו לחשוף אותם ליבוא מתחרה ולהסיר חלק מהחסמים,
אם כי עדיין באופן מוגבל למדי.
בשנת 2017היו מחירי המזון והמשקאות בישראל גבוהים בכ־37
אחוז מאלה שבמדינות ה־ OECDובכ־ 51אחוז מאלה שבמדינות
האיחוד האירופי 50.אין זה מקרה שהמוצר העיקרי שהיה במחסור
בתקופת משבר מגפת הקורונה היה ביצים ,ושבאופן קבוע אנחנו
חווים מחסור במוצרים חקלאיים שונים בתקופת החגים .ההתערבות
הממשלתית וחסימת היבוא אינם מאפשרים למחירים להשתנות
ולהיצע ולביקוש לבצע את תפקידם ולמנוע מחסור ,כפי שהם מונעים
בתחומים אחרים.
במהלך השנים העלו התומכים בסבסוד החקלאות בישראל
ובמדינות אחרות כמה הצדקות לו — רובן ככולן בדמותם של כשלי
שוק מסוג החצנות חיוביות (" .)positive externalitiesכשל שוק"
הוא מצב תיאורטי שבו שוק חופשי ללא התערבות ממשלתית אינו
