Page 152 - 16222
P. 152
152כסף כחול לבן|
מביא להקצאה אופטימלית של מקורות; והמשמעות של כשל שוק
מסוג " ַהח ָצ ָנה חי ּובית" היא שלהשקעה בתעשייה מסוימת יש השלכות
חיוביות על כלל תושבי המדינה (שיכולות להיות כלכליות ,ביטחוניות,
סביבתיות ועוד) ,אשר המשקיעים בפיתוח הענף אינם מביאים בחשבון
בעת ההחלטה על גובה ההשקעה .על כן ,אם הממשלה לא תתערב,
כמות ההשקעות תהיה נמוכה יותר מהאופטימום החברתי.
אף על פי שתיאורטית ייתכנו כשלי שוק כאלה ,באופן מעשי
קשה לאשש או להפריך את קיומם ,וקשה אף יותר לאמוד את מידת
ההתערבות הממשלתית הנדרשת לתיקונם .העובדה הזאת לא הפריעה
כמובן לקבוצות אינטרס ,וזה אלפי שנים ,זמן רב לפני שהמונח "כשלי
שוק" הומצא ,שהן משתמשות בכשלים האלה בניסוחים כאלה או
אחרים כתירוץ לסבסוד שהם ראויות לו.
דוגמה לטיעונים בעד סבסוד החקלאות מופיעה במסמך של משרד
החקלאות משנת ( 2015באופן מסורתי משרד החקלאות הוא למעשה
לוביסט של החקלאים בישראל ,ובדרך כלל לא פועל למען האינטרס
הציבורי) 51.חלק מהטיעונים המופיעים במסמך שגויים לגמרי .למשל,
המסמך טוען כי החקלאות מספקת פרנסה לעשרות אלפי ישראלים.
אך זו אינה החצנה חיובית — כל ענף כלכלי מספק פרנסה לעובדיו.
מחקרים רבים העלו גם שפתיחת המשק ליבוא איננה משפיעה על
האבטלה 52,כך שאם מספר העובדים בחקלאות יצטמצם כתוצאה
מפתיחת הענף למסחר בינלאומי ,סביר שרוב האנשים המועסקים בו
כיום יעברו לענפים אחרים ולא יהיו מובטלים .עצם יכולתו של ענף
כלכלי מסוים לספק פרנסה לעובדים ,לספק מוצרים לצרכנים ,לספק
חומרי גלם לתעשיות אחרות ,לספק עבודה לקבלני משנה וכך הלאה
אינה מצדיקה תמיכה ממשלתית בו .אחרי הכול ,אלמלא קיומו של
הענף המסוים הזה ,ההון המושקע בו היה מושקע בענפים אחרים,
עובדיו היו מועסקים בענפים אחרים ,הצרכנים היו משיגים את אותם
מוצרים מיבואנים או ממקורות אחרים ,וקבלני המשנה היו מוצאים
פרנסה אחרת .החצנות חיוביות המסוגלות להצדיק סבסוד חייבות
להתמקד בעניין ייחודי ,אשר ייעלם לגמרי אם הענף ייכחד.
גם הטיעון כי נדרש לסבסד את החקלאות משום שלישראל יש
