Page 153 - 16222
P. 153

‫ההתבגרות גיל ‪|153‬‬

‫"יתרון יחסי" בתחום‪ ,‬או משום שלא משתלם מסיבות שונות לייבא‬
‫פירות וירקות לישראל‪ ,‬הוא שגוי‪ .‬יתרון יחסי של תעשייה מסוימת‬
‫יוביל מעצמו לשגשוגה‪ ,‬ללא עזרת הממשלה‪ .‬אילו היה לחקלאים‬
‫הישראלים יתרון יחסי אמיתי בייצור מזון‪ ,‬או אילולא השתלם לייבא‬
‫לישראל פירות וירקות‪ ,‬החקלאים לא היו נאבקים בחירוף נפש נגד‬
‫כל ניסיון לפתוח את השוק ליבוא‪ .‬הצורך שלהם בהגנה מעיד שאין‬

                                                     ‫להם יתרון כזה‪.‬‬
‫טענה רצינית יותר היא שהחקלאות משפיעה לחיוב על הנוף‬
‫ועל איכות האוויר‪ ,‬ושהיא תורמת לעניינים כמו הצללה ומיתון‬
‫הטמפרטורה‪ .‬כל אלה הן אכן החצנות חיוביות‪ ,‬אבל אין זה ברור‬
‫כלל שהן מצדיקות את התמיכה בענף המזון‪ ,‬אשר חלק ניכר ממנה‬
‫מגיע ללולים ולרפתות הפוגעים בסביבה ומפיצים ריחות לא נעימים‬
‫(החצנות שליליות)‪ ,‬לענפי חקלאות שאינם מייצרים שום הנאה‬
‫אסתטית‪ ,‬לענפי חקלאות הפוגעים בטבע ובחיות הבר וכך הלאה‪.‬‬
‫מוטב להעביר סבסוד ישיר רק לאותם חקלאים התורמים לנושאים‬

                ‫האלה‪ ,‬ולא להגן על כל ענפי החקלאות באופן גורף‪.‬‬
‫טיעון אחר שמביאים חקלאים מתייחס להשפעות חיצוניות‬
‫ביטחוניות המתקשרות לאתוס הציוני‪" .‬במקום בו תחרוש‬
‫המחרשה היהודית את התלם האחרון ָשם יעבור גבולנו"‪ ,‬אמר יוסף‬
‫טרומפלדור‪ .‬ואכן‪ ,‬רבים מהמושבים והקיבוצים הראשונים הוקמו‬
‫עוד לפני קום המדינה מתוך כוונה לקבע את גבולותיה העתידיים‪.‬‬
‫המסמך של משרד החקלאות שהזכרתי קודם מציין כי "שמירה על‬
‫כושר הייצור החקלאי העצמי של מדינת ישראל‪ ,‬פיתוחו ושכלולו‬
‫חשובים בייחוד לאור התנודות באקלים ומשבר המזון הצפוי בעולם‬
‫והמצב הגיאו־פוליטי באזור"‪ 53,‬וכן כי "רבים מהשטחים החקלאיים‬
‫ממוקמים באזורי הפריפריה הסמוכים לגבולות הארץ ובקווי התפר"‬
‫וכי "נוכחות החקלאי המעבד את הקרקע מונעת פלישות ותורמת‬
‫לביטחון הגבולות"‪ 54.‬בריאיון שפורסם לפני שנים אחדות טען אחד‬
‫מנציגי איגודים החקלאים‪ ,‬כי "מדינת ישראל חייבת לייצר ולשמור‬
‫על ביטחון המזון שלה‪ ,‬מכיוון שדברים משתנים מיום ליום‪ ,‬ובהחלט‬

                       ‫יכול לקרות שיום אחד יסגרו לנו את הברז"‪55.‬‬
   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158