Page 158 - 16222

‫‪ 158‬כסף כחול לבן|‬

‫העלייה ההמונית‪ ,‬השמירה על ההומוגניות עזרה לקיבוצים להמשיך‬
‫לקיים אידיאולוגיה שוויונית הדוקה‪ .‬הקהילה בכל קיבוץ היתה קטנה‬
‫כל כך‪ ,‬שכל חבריה הכירו זה את זה‪ ,‬והיא אופיינה בחדירה ניכרת‬
‫לפרטיות — גורמים אשר לצד ההומוגניות הקלו על הפעלת סנקציות‬
‫לא כלכליות‪ ,‬כגון חרם‪ ,‬על המשתמטים מעבודה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬היעדר‬
‫הרכוש הפרטי יצר מחיר משמעותי לעזיבת הקיבוץ‪ ,‬מכיוון שהעוזב‬
‫לא היה מסוגל לקחת עמו את חלקו בקיבוץ‪ ,‬או לזכות בירושה לחלק‬

‫של הוריו‪.‬‬
‫הגורם השני שתרם להצלחת הקיבוצים היה תמיכה ממשלתית‬
‫ניכרת‪ .‬התמיכה הזו לא הגיעה בחינם; בהחלט ניתן לטעון שהקיבוצים‬
‫תרמו להגנה על הגבולות בשנים המוקדמות‪ .‬רבים מחבריהם השתתפו‬
‫בקרבות‪ ,‬ועל כן אולי הגיע להם פיצוי שהוא מעבר למה שקיבלו‬
‫תושבי הערים שבמרכז הארץ‪ .‬אך חשוב לזכור שלקיבוצים היה גם‬
‫כוח פוליטי רב‪ .‬למשל‪ ,‬בשנות ה־‪ 1960‬שיעור הקיבוצניקים מבין‬
‫חברי הכנסת עמד על ‪ 15‬אחוז‪ ,‬למרות שחברי הקיבוצים היו רק ‪4‬‬

‫אחוזים מהאוכלוסייה‪.‬‬
‫התמיכה הממשלתית בקיבוצים נבעה בחלקה מהתמיכה הכללית‬
‫בחקלאות שהזכרנו‪ ,‬ובאה לידי ביטוי במתן קרקעות‪ ,‬בהנחה על‬
‫מחיר המים‪ ,‬בחסימת יבוא חקלאי ממדינות אחרות וכדומה — אם‬
‫כי הקיבוצים זכו להטבות רבות יותר מאלה שהמושבים זכו להן‪63.‬‬
‫אך חלק ניכר מהתמיכה התבטא במחיקת חובות ("תספורות") ומתן‬
‫הלוואות בתנאים נוחים‪ ,‬והתמיכה הזאת המשיכה להתקיים גם כאשר‬

‫קיבוצים רבים עברו מחקלאות לתעשייה‪.‬‬
‫אם יזם פרטי מראשון לציון היה מעוניין להקים מפעל חדש בחצר‬
‫ביתו‪ ,‬היה עליו להשיג לשם כך הלוואות מאחד הבנקים‪ ,‬לשכנע את‬
‫מנהליהם שיש ביכולתו לקיים מפעל רווחי‪ ,‬ולהחזיר את הכסף או‬
‫להכריז על פשיטת רגל במקרה שהמפעל נכשל‪ .‬אך אם אותו יזם זכה‬
‫להיוולד בקיבוץ‪ ,‬הוא היה יכול להקים בשטחים שהוענקו לקיבוץ‬
‫במתנה מהמדינה כמה מפעלים שרצה‪ ,‬מאחר שהיה ברור לכלל‬
‫השחקנים במשק שהממשלה ערבה לחובות הקיבוצים‪ .‬גם מבחינתו‬
‫של היזם הקיבוצניק וגם מבחינתם של הבנקים היה מדובר ביוזמה‬