Page 159 - 16222
P. 159
ההתבגרות גיל |159
בטוחה :אם היא תצליח ,היזם אמנם לא יתעשר כפי שיזמים פרטיים
מתעשרים ,אך יזכה לכבוד רב מחבריו וחברותיו לקיבוץ ,הקיבוץ כולו
יוכל לרכוש שירותים חדשים לחבריו ולפתח את המדשאות והבריכות
(שהרגיזו כל כך את מנחם בגין) ,והבנקים יקבלו בחזרה את כספי
ההלוואות .אם המפעל ייכשל ,הקצבה האישית של היזם לא תיפגע
בשום צורה ,והמדינה תחזיר את הכסף לבנקים ,על חשבון כלל משלמי
המיסים הישראלים.
הסדר עניינים מופלא זה מוגדר על ידי כלכלנים בתור כשל שוק
מסוג "סיכון מוסרי" ( :)moral hazardמצב שבו הפרט אינו נושא
באחריות לסיכון שהוא לוקח ועל כן משתלם לו להגדיל את רמת
הסיכון .כמו קזינו שבו ניתן רק להרוויח .התוצאה היתה הרבה מאוד
מפעלים קיבוציים כושלים .לכך תרמה גם העובדה ששיקולי הייצור
בקיבוצים לא היו "עסקיים טהורים" ,אלא הושפעו מצורכי הקיבוץ,
ותהליך קבלת ההחלטות במפעלים היה איטי ,חובבני ומסורבל ביחס
לחברות פרטיות — מאפיינים שלא היו יכולים להתקיים בשוק תחרותי
של ממש 64.מכיוון שכשלים רבים של המפעלים הקיבוציים התגלו
רק באמצע שנות ה־ ,1980בעקבות עצירת האינפלציה ,נדחה את
העיסוק המפורט בהם ואת הדוגמאות לפרקים מאוחרים יותר בספר.
כמובן ,הציבור הישראלי מכיר טוב יותר את הדוגמאות המוצלחות
למפעלים קיבוציים ,כגון חברת "נטפים" של הקיבוצים חצרים ומגל
וחברת "אבן קיסר" של קיבוץ שדות ים ,פשוט משום שאלה המפעלים
ששרדו עד היום .אבל אלה היוצאים מן הכלל.
בסופו של דבר נפלו הקיבוצים קורבן לכשלים המובנים של השיטה
הסוציאליסטית .פעם אחר פעם נקלעו קיבוצים לקשיים כלכליים
ונאלצו לפנות למדינה בבקשת עזרה ,בזמן שהחברים החרוצים
והמוכשרים ביותר נטו לעזוב לערים הגדולות ,והאוכלוסייה הלכה
והזדקנה .לקשיים האלה נלוו משברים אידיאולוגיים ,כגון המאבק בין
מפלגת מפ"ם לבין מפא"י המתונה יותר שהחלו כבר בשנות ה־.1950
באופן משעשע למדי התפלגה התנועה הקיבוצית לשתי תנועות
שקראו לעצמן "איחוד הקבוצות והקיבוצים" ו"הקיבוץ המאוחד".
קיבוצים שהיו מאוחדים בעבר פולגו לזוגות של קיבוצים לא מאוחדים
