Page 154 - 16222
P. 154

‫‪ 154‬כסף כחול לבן|‬

‫הטיעון באשר לביטחון התזונתי בעת משברים או מלחמות‬
‫הוא שטות גמורה‪ ,‬כפי שלמדנו לאחרונה בעקבות משבר הקורונה‬
‫והמחסור בביצים‪ .‬מדינת ישראל מעולם לא היתה מסוגלת לייצר יותר‬
‫מרבע מהחיטה הנדרשת לה‪ 56,‬וכן לא היתה מסוגלת לייצר בכוחות‬
‫עצמה את רוב חומרי הגלם הנדרשים לצורך ייצור סוגי מזון אחרים‬
‫כגון מזון לחיות המשק‪ ,‬ממש כפי שהיא לא היתה מסוגלת לייצר‬
‫את רוב חומרי הגלם הדרושים לייצור חלקי חילוף למכונות ושלל‬
‫חומרי הדברה ודשנים‪ ,‬ואולי החשוב מכול — היא לא היתה מסוגלת‬
‫לייצר בכוחות עצמה נפט‪ ,‬וללא נפט מיובא‪ ,‬שום מלפפון לא יגיע‬
‫מהשדה לביתכם‪ .‬בין שנתמוך בחקלאות ובין שלא‪ ,‬תסריט קיצוני‬
‫של מצור מוחלט (שלא התרחש בשום מלחמה בעידן המודרני)‪ ,‬יביא‬
‫בתוך שבועות ספורים לגוויעה ברעב של רבים מתושבי ישראל‪ .‬אלא‬
‫שבפועל‪ ,‬רוב מלחמות ישראל נמשכו זמן קצר‪ ,‬אף אחת מהן לא‬
‫הובילה למצור מהסוג הזה או למשהו קרוב אליו‪ ,‬ומעולם לא היתה‬
‫סיבה גיאופוליטית לחשוב שיש סיכון משמעותי לכך‪ .‬אפילו המדינה‬
‫המבודדת ביותר בעולם כיום‪ ,‬קוריאה הצפונית‪ ,‬נהנית מייבוא קבוע‬

                                                ‫של שלל מוצרי מזון‪.‬‬
‫הטיעון באשר לתפיסת שטחים סמוך לגבולות המדינה מעט סביר‬
‫יותר (אם כי בעבר היתה החזקת השטחים בס ָפר מהותית יותר)‪ ,‬אך גם‬
‫כאן עולה שאלה שנשאלה קודם‪ ,‬והיא מדוע לא לסבסד את הנושא‬
‫באופן ישיר? חלק ניכר מהתמיכה בענף מגיע לחקלאים ולמפעלים‬
‫אשר נמצאים במרכז הארץ ואינם תורמים דבר להחזקת הגבולות‪,‬‬
‫וחלק אחר מגיע אמנם ליצרני מזון בפריפריה‪ ,‬אך בעיקר ללולים‬
‫ולמחלבות שאינם שונים מכל מפעל אחר‪ .‬האם מפעל של חברת‬
‫"תנובה" הנמצא סמוך לגבול תורם לביטחון המדינה יותר ממפעל‬
‫רהיטים הנמצא באותו מקום? אם נניח שהטיעון נכון‪ ,‬עדיף להעביר‬
‫סובסידיות ישירות אך ורק לאותם חקלאים אשר באמת תופסים‬

                                      ‫שטחים רבים באזורים רגישים‪.‬‬
‫נושא נוסף שעולה בכל פעם כשמשרד האוצר מאיים לפגוע מעט‬
‫בזכויות היתר של החקלאים הוא מרווחי השיווק של הרשתות אשר‬
‫מוכרות את התוצרת החקלאית‪ .‬אך זהו סתם ניסיון להסיט את האש‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159