Page 155 - 16222

‫ההתבגרות גיל ‪|155‬‬

‫למקומות לא רלוונטיים‪ :‬מרווחי השיווק של הרשתות כלל אינם‬
‫גדולים ויש תחרות עזה ביניהן‪ ,‬אבל גם אם רשתות השיווק היו‬
‫מונופול מושלם בעל רווחים אסטרונומיים‪ ,‬הציבור הישראלי עדיין‬
‫היה מרוויח מפתיחת הסקטור החקלאי ליבוא חופשי‪ 57.‬גם מונופול‬
‫קובע מחירים בהתאם לעלויות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬נדרש להסיר חסמים‬

‫לתחרות בכל המקטעים של שרשרת הייצור‪.‬‬
‫גם אם נניח שהמדינה מעוניינת לסבסד את החקלאים‪ ,‬הרבה יותר‬
‫יעיל להעביר להם סבסוד ישיר‪ ,‬סכום כסף קבוע בחודש‪ ,‬במקום‬
‫האופן שבו ישראל תומכת בהם כיום‪ .‬קרטלים‪ ,‬תכנון ייצור וחסימת‬
‫תחרות אינם מעודדים התייעלות בייצור‪ ,‬והנחות מס או הנחות במחיר‬
‫המים מעוותות את התמריצים ומובילות לשימוש לא יעיל במקורות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬סבסוד ישיר ושקוף אינו מעוות את התמריצים ומשאיר‬
‫את התחרות על כנה‪ :‬לחקלאים יהיה תמריץ להשקיע בטכנולוגיות‬
‫חדשות‪ ,‬והמצליחים שבהם יוכלו להתפשט על חשבון הפחות מוצלחים‪.‬‬
‫זהו הפתרון המקובל כיום במדינות מפותחות המסבסדות את המגזר‬
‫החקלאי‪ ,‬ומומלץ על ידי ארגונים בינלאומיים כגון ה־‪ 58.OECD‬אך‬
‫ממשלות ישראל העדיפו שלא לעשות זאת‪ ,‬משום שסבסוד ישיר הוא‬
‫שקוף‪ ,‬מופיע בתקציב המדינה כחלק מהוצאותיה‪ ,‬ועלול להשפיע על‬
‫הגירעון‪ ,‬בעוד הנחה במחיר המים או אישור להקמת קרטלים אינם‬
‫נכנסים באופן ישיר לתקציב המדינה‪ ,‬וקשה יותר לחשב את העלויות‬
‫שלהם‪ .‬זוהי בעצם דרך עקיפה‪ ,‬וגרועה במיוחד‪ ,‬לגבות מס מהציבור‪,‬‬

‫בלי שהציבור רואה את העלות המלאה של המס‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬הטיעונים באשר להחצנות החיוביות אינם‬
‫הסיבה האמיתית להישרדות התמיכה בחקלאות הישראלית לאורך‬
‫שנים רבות כל כך ואינם מסוגלים להצדיק את מבנה התמיכה‪ .‬אף‬
‫אחד מהם אינו רלוונטי לרפתות וללולים במרכז הארץ‪ ,‬שלאורך‬
‫ההיסטוריה זכו למרבית התמיכות‪ :‬רפתות ולולים אינם מייצרים נוף‬
‫יפה‪ ,‬אינם תופסים שטחים או תורמים לביטחון יותר מכל מפעל אחר‪,‬‬
‫אינם מעלים תרומה ייחודית אחרת משום סוג‪ ,‬ואף יש להם השפעות‬
‫חיצוניות שליליות רבות‪ .‬גם הדיבורים על ערכים וציונות אינם‬
‫משכנעים‪ ,‬לאור השליטה המוחלטת של עובדים זרים בענף‪ .‬הסיבה‬