Page 31 - 16222
P. 31
מפלצת בעיניו ׀ 31
נודף ממנו כפי שנדף ממיטתו" .אין הרבה דברים שנעלמים מעיניי,
קאריסה".
הוא מתרחק ממני ואני צופה בו נעלם בהמשך המסדרון ובמורד
גרם מדרגות .אני מסתכלת על הטלפון ,מנסה להפעיל אותו אבל
הסוללה נגמרה והמסך נשאר שחור.
אני מסיטה את מבטי באנחה ,אין לי ברירה אלא לרדת בעקבות
נאז.
הבית בן שתי הקומות גדול ודי שומם ,מרוהט לחלוטין אבל לא
ממש מעוצב .עיניי סורקות את החדרים כשאני חולפת על פניהם
באיטיות .אני מבחינה בנעליים שלי בסלון ונועלת אותן .עכשיו נשאר
לי רק למצוא את התעודה המזהה.
"הנה ",אומר נאז כשהוא מרים את הרישיון שלי מאחד השולחנות
ומושיט לי אותו ,כאילו קרא את מחשבותיי" .נראה לי שזה כל מה
שהיה עלייך".
"נכון ",אני מאשרת ולוקחת אותו" .אני ,אה ...כדאי שאלך".
אני מסתובבת אל הדלת בחשש כשהוא מכחכח בגרונו" .את רוצה
טרמפ?"
אני מהססת" .טרמפ?"
בו ברגע ניכר לי שאין לי מושג איפה אני.
"כן ",הוא אומר" .אני יכול להחזיר אותך העירה".
אלוהים ,אני בכלל לא במנהטן?
"אה ,כן ,בטח .אוקיי".
מסתבר שאנחנו בברוקלין ,בשכונה יוקרתית בצד הדרום־מערבי
של הרובע .הבית של נאז גדול יותר מרוב הבתים ברחוב .אני תוהה
מה הוא עושה למחייתו שהוא יכול להרשות לעצמו בית כזה .אבל
לא שואלת .אני כבר מרגישה מספיק לא שייכת בלי לגלות שאביר
החלומות שלי עתיד לרשת כס מלכות כלשהו.
מרצדס שחורה ומבריקה חונה בכביש הגישה ,היא מתעוררת לחיים
בשאגה כשנאז לוחץ על כפתור בצרור המפתחות שלו .הוא מתאים
למכונית בשלמות ,שניהם מרשימים ומדהימים ביופיים .אני מרגישה
