Page 114 - 5
P. 114
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ·Ú
ככלי מ"מ לעני קריאת ש מפורס טפי ונראה מאכ"א פ"ב הי"ח( וטש"ע )יור"ד ריש סי' פד( דאע"ג
לעי עצירה ככלי ממה שידוע שזה נובע וזה אינו דצד החשוב הוא הנביעה מהקרקע מ"מ מה שהוא
אינו עצור ככלי ונמש להל נמי הוה צד ומשו"ה
נובע ע"כ הוה זה צד חשוב. כל דדמי לימי ונחלי אפי' רק בצד שאינו עצור
ככלי אעפ"י שאינו נובע מ"מ הבעלי חיי שגדלי'
Ó"˘Âעוד אי הי' ש כמה מעיינות וכ' מעי נמי בתוכו די שר המי יש לה ולא אימעט אלא מה
שעצור בכלי כעי בור ,ונהי הת לדינא התולעי
כשר דהרי כתב ב"י בטע הפיסול משו הגדלי בבארות אסורי אע"פ שעצורי ככלי מ"מ
שכ' לשו רבי אבל אי הוה כתב מעי והיה קרוב ה דומי לימי ונחלי בצד חשוב שה נובעי
לעיר וסיפוק ממנו בשוה ע הבארות הי' כשר מ"מ עכ"פ בלשו ב"א וקריאת ש יש הפרש בי
אע"ג דג הבארות מעינות ה והוא כתב רק מעי
באר שעצור ככלי ובי מעיי פתוח.
ש"מ אי קפידא בזה.
È"·¯‰Âכתב שא כותב בור במקו באר אי הפסד
‡˙˘‰Âלנידו שלפנינו כיו שכתב הדר"ג שכללו
וראיה מפ' עושי פסי כ"ג ע"א ,ולא
הנהרות הקטנות בכלל מי מעיינות הבנתי ראי' זו כמדומה לי שהיא לסתור .ולכאורה
משמע שאות הנהרות מעיינות נובעי ה ולא רק יש להבי' ראי' קצת מלשו תורה מדאצטרי למכתב
קיבו גשמי וכיו שיש בעיר מעינות בלתי א מעי ובור מקוה מי יהי' טהור ולא כתב סת
הבארות אי כא חשש כלל ואפי' לרוחא דמילתא מעי ובור מי ,מקוה למה לי ,אע"כ הוה סד"א באר
אי צרי לכתוב בארות ומעינות לסימ כד"מ מי חיי דוקא וש"מ באר אקרי בור ומזה יש ג"כ
דמייתי ב"ש )סקי"ח( והבאתי לעיל ,דהכא כיו קצת ראי' דאי איכא מעי ג באר בכלל דהרי בתורה
שבעירו כותבי' עלי' דמתקרי' באניהאד סגי בסי' כולל במעי ג באר מי חיי .אבל הדי צ"ע א
אחד וכמ"ש לעיל בש נב"י קמא סו"ס פ"ו, באר ובור שחלוקי' זה מזה בצד החשוב שזה נובע
ובלא"ה אי להרעיש משו האי חומרא דד"מ וזה אינו נובע מ"מ אי החלי וכ' בור במקו באר
כמ"ש לעיל ,א א יבורר דהני נהרות קטנות כשר להג"ה מיי' )הל' גרושי פ"ג הי"ד(‚ משו דעצור
אינ נובעי אלא אסיפת שלגי וגשמי ה ואי ככלי כמותו ,א"כ מ"ט נפסל א"כ מעי במקו באר
כא אלא בארות לחוד א כותב מעינות הוה שינוי ששוי בצד החשוב ששניה נובעי ורק חלוקי
ואיכא חשש פיסול להנ"ל ואי לחוש ללעז בצד שאינו חשוב שזה עצור ככלי וזה אינו עצור.
הראשוני ויכתוב מכא ואיל מי בארות .כ וצ"ל נהי לעני דינא הוי נביעה חשוב טפי מעצירה
דעתי העני' נוטה א ישר הדברי' בעיניו
הבדולחי .
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
‡Ï ÔÓÈÒ
] ˘˙ [Ë‚· ·Â˙ÎÏ Íȇ ¯ÈÚ‰ Ì˘ ‰
למכתב רייעט .ב' לשו ריי נשתנה עתה וכותבי' ˘È" 'Èχ 'Â‰Ó ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ "ÈÏ ˙ÂÁÓ˘ Ú·Â
היהודי רייט ע טי"ת ,והנה מסתמא בימי ‡·„˜"˜ ¯.‡"ÚÈ ıÈÈ
הקדמוני שכ' הגטי תחלה היו קוראי' ריי ואעפ"י
ששבוש לשו הוא מבני עמנו ומ"מ אחר הסכמות „"Úגטי שנכתבו בעירו משני קדמוניות וכתבו
לשו ישראל אזלינ יהי' שבוש או לא ,ומעתה כיו
שמאז נכתב בגטי וכתובות ש ריי אעפ"י שעתה ריי דמתקרי' רייעט ומעלתו פקפק איזה
נשתנה לרייט אי משני ממה שהורגלו עד עתה
פקפוקי א' דש רייעט לא צריכא דהוה כרעדיש
והרעדיש‡ ,לא אארי בזה כי לא דמי אלא לפוזנא
ופוזונא קאזמיר קזמירז וכדומה ,ובודאי צרי
‚.[‡"Ϙ˙ 'ÓÚ Ï˜ ¯Ù ·¯‰ .‰Ó Ì"·Ó¯· ÂÒÙ„ ËÒ¯ ˜"„Ó Âχ ˙ÂÈ ÂÓÈÈÓ ˙‰‚‰ ,·‚‡] .‰Î 'ÈÒ Ì˘ ˙ÂÈ ÂÓÈÈÓ ˙·¢˙ 'ÈÚ .
‡Ï ÔÓÈÒ
‡˘"È„¯Ú‰ Ôȯ˜ ÌÈ˙Â΢ ¯ÈÚ Ô‚ΠÔÂ˘Ï ¯ÂˆÈ˜ ‡Ï‡  ȇ χ¯˘È ÂÏ Ôȯ˜˘ Ì˘Â ‰ÊÏ ‰Ê Ôȷ¯˜ ˙Â Â˘Ï‰ '· ̇ :‚"Ò ÁΘ 'ÈÒ ‡"Ó¯ ÔÈÈÚ .
.χ¯˘È Ì˘ ˜¯ ÔÈ·˙ÂÎ Ôȇ ˘"È„Ú¯ χ¯˘ÈÂ