Page 116 - 5
P. 116
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ „Ú
משפחה פי' שיכתב לשו חניכא ולא לשו מכונה וג הגאו טיב גיטי באות אברוש הארי וכול
ונמצאו דבריו מכווני ע דברי מהרז"ק שבד"מ העלו דלא כהנ"ל אלא דיכול לכתוב לסימ הכינוי
הנ"ל· .ויע ראה רמ"א שאי לנו לשו מבורר
מקדמוני אי לכתוב בכינוי משפחה כ' שטוב יותר כנ"ל וכ האמת לפע"ד.
מנהגינו שלא לכותבו כלל ולא לחוש לאו"ה
‡ ‡¯·Èנ"ל דמה דמיסת סתי לי' הרב ב"ש לא
שקוראי' בש משפחה בלבד.
על כינוי וקיצור הש נתכוו א על כינוי
‡˙˘‰Âאתי שפיר דודאי משו"ה מיסת סתי לי' משפחה ,והוא מטע שכ' בד"מ סי' קכ"ט אות י"ט
שמצא בסדר גיטי )סי' לט ס"א( שהמהרז"ק‡ רצה
הב"ש לדברי בעל סדר מהר"מ משו לפסול גט שכ' בו המכונה גנ"ש כי על כינוי משפחה
דפירוש דבריו בכינוי משפחה שאי לעשותו ממנו לא שיי מכונה ולא מיתקרי שאי זה האיש מכונה
היכר אבל שארי כינויי כבר סמ עצמו על מ"ש ולא מיקרי בו אלא חינו משפחה הוא .ומייתי תו
ש להל דסמכי' אסימ ארו וגו וכמ"ש בתורת דברי תה"ד סי' רל"ה ורצה לומר ש שכ' תה"ד
גיטי שאי סברא לחלק ביניה אבל ש כינוי שאי צור לכתוב לא כינוי גופו ארו וגו ובוי"
משפחה לא יעשה ממנו סי' מפני טע הנ"ל ,וג וכדומה ולא כינוי משפחתו גנ"ש וקא" ,והיינו
מהר"י מינ לא כתב אלא בלשו חנו משפחה ולא מטע שלעול אי קורי' אותו בש האחרו לבד
לשו מכונה ואותו לשו לא נתברר לנו ולפ"ז מ"ש גנש או בוי אלא קורי' אותו יוס בוי או גנש
בס' תשובה מאהבה ח"א סי' נ"ב אות ז' לסמו על ויוס עיקר ע"כ אי צרי לכתוב אלא הראשו כיו
הגאוני שבמהר"י מינ יפה כ' אי היינו יודעי שלעול לא נקרא בהחניכא לבד ,שוב כ' באשר
הנוסחא אי לכתוב אבל אי אתנו יודע עד מה ואי העכו" שבאשכנז רגילי' לקרות היהודי' בש
משפחה לבד בלי ש העצ הרוצה לחוש ג לזה
לנו לבדות נוסחא מלבנו. יכלול בכל שו וחניכא אלו דבריו ז"ל ,מבואר מזה
דלא רצה התה"ד לכתוב המכונה או מיתקרי' על ש
‡ Ì Óלכאורה יש לעיי לפי מה שהסכימו גדולי משפחה כיו שהוא חינו ולא כינוי ע"כ יע לכללו
בכל שו וחניכא ולא ישר בעיני הד"מ לכתוב זה
זמנינו ובראש הגאו נב"י ]ספר[ שני סי' מטע שכ' ט"ז סימ קכ"ט ס"ק כ"ט ע"ש ע"כ
קי"ט דאי לחוש בכפילות השמות וכותבי' מאיר
יהודה דמתקרי מאיר ליב ודלא כב"ש )סי' קכט ,כד( הסכי שלא להזכיר ש משפחה כלל.
וכ"כ והארי הגאו בטיב גטי בקונטרס לקוטי
שמות סק"ז ,ושכ הסכי' בתורת גטי )אה"ע ש ס"ק È˙ȇ¯Âבלשו סדר מהר"י מינ סי' מ"ה לשו
יז( ואי חילוק בי ש הראשו ש אחד או ב'
שמות ,וכ ביאר בתשובותיו )אה"ע סי' פא( וכ אנו תמוה שכתב בתחלה שאי צרי לכתוב
נוהגי כבר מכמה שני ‚ ,וא"כ אי הי' עיקר שמו חנו משפחה ושוב כתב ונ"ל א הי' צרי לכתוב
יוס ופורתא יוס ליב היינו כותבי' יוס דמתקרי ש חנו המשפחה כגו בשני יב"ש ולא רצה לכתוב
יוס ליב .וא"כ ה"נ אמאי לא מצא ד"מ תקנה דור שלישי אז הי' צרי לכתוב חנו המשפחה כגו
לכתוב ש משפחה הלא יכול לכתוב יוס דמתקרי שלייכ"ר או קא" עכ"ל בש מהו' זלמ כ"
יוס קא" ב שמעו ויצאנו מידי כל החששות, ומהרי"ו .ולשו זה צע"ג שכתב א צרי לכתוב וכו'
וי"ל דהרי הד"מ לא מיירי מהכיר' דשני יב"ש אלא אז צרי לכתוב ואי לזה טע ומוב כלל ובסו
לחוש לדברי תה"ד הנ"ל וא"כ ממ"נ הלא היהודי' תשו' משאת בנימי בחי' ש"ע א"ע אות ד' משמע
אי קוראי' אותנו בש משפחה קא" לבד בלי שהי' לו גי' אחרת ע"ש .ואמנ לפמ"ש לפנינו נ"ל
צירו ש יוס א"כ סגי ביוס לחודי' ,ורק לחוש לפרש הכי שא השעה צריכה שצרי להזכיר ש
להרא"ש )גיטי פ"ד סי' ז( דחייש ג לאו"ה וה משפחה להיכרא לא יכתוב לא מכונה ולא דמתקרי
קוראי' בש משפחה לבד קא" ולזה לא יועיל א אלא צרי לכתוב חנו משפחה פי' לשו זה או
יכתוב דמתקרי יוס קא דלגבי ישראל נקרא כיוצא בו צרי לכתוב יוס ממשפחת המכונות
פורתא יוס קא" ולישראל סגי ביוס לחוד שלייכר או קא וזה פי' מ"ש צרי לכתוב חנו"
·Ï ÔÓÈÒ
‡.ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â ı"Î ÔÓÏÊ ¯"‰Ó ‡˙ȇ Â È ÙÏ ÔÈËÈ‚ ¯„Ò· .
·. ȷ¯ ̉ȯ·„ ‰Â¢‰˘ ÈÙΠı ÈÓ È"¯‰Ó·˘ Î"ʯ ‡Â‰ ‡Â‰Â ı"Î ÔÓÏÊ '¯ ‡˙ȇ Â È ÙÏ ‚"Ò· ˙Ó‡·„ ˙ӄ˜ ‰¯Ú‰· ‰‡¯ .
‚.ÁÈ ÔÓÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .