Page 112 - 5
P. 112

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬                                  ‫‪Ú‬‬

                           ‫‪ËÎ ÔÓÈÒ‬‬
‫]˘‪[È ÈÎ ˙ÂÓ˘ ÔÈ Ú·Â ÈÂ È˘· ·˙Î ˙‡ίډ ȯÙÒ·˘ ¯¯·˙ ˘ ¯ÈÚ Ì‬‬

 ‫הראשו נשתקע ובהא מיירי כי האי דבבל בורסי‬       ‫˘‪È" „„ ‰˘Ó '‰Ó ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ ‰"‰Ï Ë"ÎÂ‬‬
           ‫ס"פ במה מדליקי )לו‪ ,‬א(‪.‬‬                                       ‫‡·„˜"˜ ‪.‡"ÚÈ ‡ÂÂ˘Ï‡Ë‬‬

‫‪ Î"‡Â‬כ"ש בנידו שלפנינו שג כל העול קוראי'‬         ‫‚‪ ‰"È‬הגיעני ע"ד עיר הסמוכה לקהילתו וש‬

‫סת ליסקא רק בספרי ארכי שלה מוסיפי'‬              ‫מסדרי גיטי מקדמת דנא וכותבי' ליסקא‬
‫א בראש התיבה לרמז אלאסי‪ ,‬שאי לשנות כלל‪,‬‬         ‫מתא דיתבא על נהר באדראק ועל מי בארות‪ ,‬ועכשיו‬
‫אדרבא א ישנו יאמרו עיר אחרת היא ולא זו שלא‬      ‫נודע לו ע"י ספרי ערכאות שלה ש כותבי א‬
‫הורגלו בש זה‪ .‬שוב מצאתי מ"ש ג"כ כזה בטיב‬        ‫ליסקא רוצה לומר אלאסי ליסקא‪ ,‬ומעתה רצה‬
                                                ‫למעלתו לשנות בגטי מכא ואיל ולכתוב אלאסי‬
           ‫גיטי סקי"ג בשמות עיירות‪.‬‬             ‫ליסקא וכ' דממילא לא יצטר לכתוב מי בארות דסגי‬

‫‡‪ ˙„Â‬ש אשה עטיא מסופק מעלתו א הוא כינוי‬                  ‫בסי' אלאסי ליסקא וסי' הנהר‪.‬‬

‫לש אסתר אי לכתוב בגט‪ .‬הנה כתב ב"ש‬               ‫‡‪ '‰‬ידידי החדש אסור מ התורה בכל מקו ‪,‬‬
‫בש אבגל]י[ פלוגתא‪ ,‬דמהרי"ט מסתפק א הוא‬
‫כינוי לאביגיל וציוה לכתוב דמתקריא אבגלי‪ ,‬והט"ז‬   ‫אל יחדש דבר ויניח כמו שיסדו הראשוני‬
‫פליג דאי לנו להמציא שהוא כינוי לש אחר אלא‬       ‫וכמו דפקיע ש העיר בכל הגטי עד עכשיו‬
‫כותבי' הש כמו שהוא‡‪ .‬והנה הדעת נוטה כט"ז‬        ‫והמשנה ידו על התחתונה‪ .‬וגדולה מזה כתב הרב"י‬
 ‫בשמות הנשי שאי עולות לתורה ואי ניכרות בש‬       ‫)שו"ת ב"י סי' סה( על ב' עיירות שנקראי עתה‬
‫אחר כ"א כמות שה נקראות בש ‪ ,‬הלכ כל שלא‬           ‫חלאב וטריפול ובשני קדמוניות היו נקראי' סיני‬
‫נכתב על ספר שש זה הוא כינוי יוצא מש אחר‬         ‫וצובה דלא נקרא נשתקע שמ כיו שבגטי לא‬
‫או שנודע כ במשפחתה‪ ,‬אי לנו להמציא כ ‪ .‬ונ"ל‬      ‫נשתקע שמ וכ' עליו בס' גט פשוט סי' ]קכ"ח[‬
‫דמהרי"ט נמי לא אמרו אלא באבגל]י[ שהוא קרוב‬      ‫סקכ"ו ד"ה הרי למדנו חילוק וכו' דכל שלא‬
‫מאוד לאביגיל וכקיצור ש ממנו‪ ,‬אבל עטיא לאסתר‬     ‫נתגרשו היהודי לא ישנו מלכתוב כאשר הורגלו‬
‫אי לו שייכות כל כ ‪ ,‬ויותר הי' נראה שהוא יוצא‬    ‫בגטי עד עכשיו‪ ,‬ועוד מייתי ש בש תשו' תומת‬
‫מש עטרה שהוא קרוב לו יותר באותיות‪ ,‬אבל‬          ‫ישרי )סי' קה( א ישנו ה"ל מוציא לעז על‬
 ‫לע"ד לא נחוש לא לזה ולא לזה בשמות הנשי‬         ‫הראשוני והגט פסול והוא פליג דאי כא פסול‪,‬‬
                                                 ‫אבל עכ"פ הוצאת לעז איכא‪ ,‬א א בי כ‬
   ‫שאי עולות לתורה ואי מקו להארי בזה‪.‬‬            ‫נתגרשו יהודי ונתבטל נתינת גטי וחוזרי‬
                                                 ‫ומתישבי ש ‪ ,‬אז ש האחרו עיקר כי ש‬
             ‫‪.˜"ÙÏ ‡"ˆ˜˙ ˙·Ë ·ÂË· '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪Ï ÔÓÈÒ‬‬

‫]‡‪[˙ ÈÈÚÓ ÏÏη ˙¯‡· È‬‬

‫ושני קדמוני אי כותבי אלא דיתבא על מי‬            ‫˘‪È" ‰"ˆ '‰Ó ˙"˘˜Î 'ÂΠ‚"‰‰ ·¯‰ "ÈÏ Ë"ÎÂ‬‬
‫מעינות דלית ש נהר בש מפורס אלא נהרות‬                                           ‫‡·„˜"˜ ·‡ ‪.„¯‡‰‬‬
‫קטנות שאי לה ש מפורס וכלל בכלל מי‬
‫מעינות אלא שבאמת אי מעי אלא בארות ואע"ג‬         ‫‪ ˜"ÎÓ‬הגיעני וענותנותו הרבני בעצה ישאל אי‬

                                                 ‫לנהוג בכתיבת גט בקהלתו שמימות עול‬

                                                    ‫‪ËÎ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪ÌÈ˘ ‡ ÈÙ· Ï‚¯ÂÓ‰ ÔÂ˘Ï ¯˙· ÏÊÈÓÏ ÔÏ ˘È„ ‡ÏÏÎ ¯˙· Ô ÈÏʇ ‡Ï‡ Ì˘‰ ÌÚË ¯˙· ÍÏÈÏ ËÂÈ„‰ ÔÂ˘Ï Ô È˘¯„ ‡Ï „" ÚÏ :Ê"ˉ Ï"Ê .‬‬

                                  ‫‪.ÈÏ‚·‡ ˜¯ ÔÈ·˙ÂÎ ÈÏ‚·‡ ˙‡¯˜ ̇ Ê"ÈÙÏ .‡Â‰˘ ÂÓΠ·˙ÂÎÏ Íȯˆ ¯Â˜Ó‰ Â Ï È"‡˘ ÏÎÂ‬‬
   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117