Page 109 - 5
P. 109

‫‪ Ì˙Á‬סימ כז ‪ÊÒ ¯ÙÂÒ‬‬

‫עצמו בש האמתי שלו יב"ש‪ ,‬ואי כא שו רמאות‬        ‫האי אי ל דיעבד יותר מזה וכ"כ הגה' משנה‬
‫שהרי ג בעירו נקרא כ ואח"כ יכתוב גט וימטי‬       ‫למל פ"ג מגירושי )הל' יג( גבי נפתלי צבי הרש‬
‫בעירו לאיתתא דהאי יב"ש‪ ,‬ואי לומר שהב"ד‬
‫יחקור א היו שניה במעמד הגירושי כיו‬                                   ‫יע"ש‪.‬‬
 ‫שהוחזקו ביב"ש בעיר אחת‪ ,‬ז"א דלהיש מי שמצרי‬
‫לית ב' גיטי בנשתקע א"כ ה"ל לעני גט כלא‬         ‫‪ „ÂÚÂ‬אני אומר דהיש מי שמצרי לא אמרו אלא‬
‫הוחזקו וכאלו נכתוב משולשי ובעיר אי אפשר‬
‫שיבוא שו מכשול כיו שזה צרי לגרש אשתו‬           ‫באיש שרוב פעמי לא נשתקע ש השני כיו‬
‫בשני גיטי וא"כ לא יחושו שיהי' זה בפני זה וקשה‬  ‫שדרכו לעלות לתורה ולחתו בשטרות ולא ימצא‬
‫וליחוש וכו' כנ"ל‪ .‬מיהו לזה י"ל כיו דלא שכיחי‬    ‫שיקוע ש השינוי אלא כשנשתנה בקטנותה טר‬
 ‫שנשתקע ש השני כיו שעולה בו לתורה וחות‬         ‫ידע הנער מואס ברע ובוחר בטוב‪ ,‬וכיו שרוב‬
‫עצמו בשטרות ודר רחוק הוא מאד ע"כ לא חשו‬        ‫הפעמי הש השני הוא עיקר ולפיכ אפי' אי‬
‫לחכמי למידי דלא שכיחי‪ ,‬אמנ תינח בש האיש‬        ‫המצא תמצא שנשתקע ש השני מ"מ צרי ב' גיטי‬
‫דלא שכיח א אכתי קשה הא ש יב"ש דהש"ס‬            ‫ומטע שהסביר הרב"י בתי' הראשו כיו שהוא‬
‫היינו שג נשותיה שוי וכמבואר בש"ע סי' ק"כ‬       ‫חשוב כ"כ שאפי' א רק פורתא קוראי בש השני‬
‫סעי' יו"ד וא"כ משכחת כנ"ל בש אשתו של א'‬        ‫עושי' אותו עיקר א"כ ה"נ ית ב' גיטי עכ"פ‪ .‬וכל‬
‫מה ובש אשה שכיח שפיר וק' על היש מי‬             ‫זה בש איש אבל בש אשה שאינה עולה לתורה‬
                                                ‫ואי דרכה לחתו בשטרות ואגרות ורוב הפעמי‬
                    ‫שמצרי ‪.‬‬                    ‫מיעקר ממנה שמה השני א"כ די לנו שא אירע שלא‬
                                               ‫נעקר ממנה שיהי' הוא העיקר‪ ,‬אבל היכי שנשתקע‬
‫‡‪ Î"Ú‬צריכי לומר א' משני דברי או שתי' שני‬       ‫ממנה ]ו[מכל העול ג ר' פר מודה שאי צרי ב'‬
                                               ‫גיטי ‪ .‬ובזה מיושב סתירת הקונטריסי' שה מיירי‬
‫של הרב"י אמת שר"פ לא אמרו אלא במגרש‬            ‫מרבקה חנה שה שמות נשי ובזה ר' פר מודה‪,‬‬
 ‫באותו חולי ממש שעדיי לא הוחזק באותו הש‬        ‫ור' פר מיירי להדי' בש איש ובזה ג הקונטריסי'‬
‫ומ"מ מצפה שעתיד להתחזק‪ ,‬אבל בנשתקע ממנו‬
‫לגמרי אחר שהבריא מודה שאי צרי ב' גיטי ‪ .‬או‬                 ‫מודה ואי כא מחלוקות‪.‬‬
 ‫דנימא ר"פ לא אמרו אלא בש האיש אבל בש‬
‫האשה מודה להקונטריסי ‪ ,‬וא"כ הרווחנו בנדו‬       ‫‪ ‡È·‡Â‬ראי' לזה מש"ס דב"ב קס"ז ע"ב דמסיק‬
‫דיד יצאנו ידי כל הדיעות אפי' לכתחלה לגרשה‬
‫בגט זה ומכ"ש דאיכא עיגו משו ב' פני א'‬           ‫צרי להזכיר ש האיש והאשה בגט משו‬
 ‫שהבעל לא נודע איה נודד ללח וזאת שנית שא‬        ‫דלמא כ' גיטא וממטי לי' לאתתא דהאי ופרי‬
‫נחקור אחריו ונמצאוהו לא נוכל לצאת ידי חובת‬     ‫מביב"ש ומשני שאי מגרשי נשותיה אלא זה בפני‬
‫רבנו פר בזה כיו שנשכח הש ג ממנה ומאמה‬          ‫זה והדר פרי דלמא אזיל למתא אחריתא ומחזיק‬
‫ומכל אד א"כ לא יכול לכתוב ב' גטי ‪ ,‬ולכתוב כל‬    ‫שמא יב"ש ומשני כל שהוחזקו שמו שלשי יו‬
‫שו וחניכא לא יתכ לר' פר כדמשמע בדברי‬            ‫בעיר אי חוששי' לו ופי' רשב" כ"כ לא הי' מחלי‬
 ‫הרב"י וא"כ כיו שלא נוכל לצאת ידי חובת ר' פר‬   ‫שמו פ יודע הדבר‪ ,‬והעלו ש בתוס' ד"ה וליחוש‬
‫בשו אופ אי ל דיעבד גדול מזה‪ .‬ע"כ ג ידי‬         ‫וכו' דעיקר תקנתא היא כ ע"י שאי מגרשי‬
‫תיכו עמו לסדר הגט להאשה סלאווע הנ"ל ולא‬        ‫נשותיה אלא זה בפני זה א"כ כל שהוחזקו ביב"ש‬
‫נצרכא אלא להעדפה דהרי לא גרע מחניכה כמ"ש‬        ‫בעיר יחקרו הב"ד אחר עידי המסירה א הי' איד‬

                  ‫כל הפוסקי ‪.‬‬                                   ‫ש או לא ע"ש‪.‬‬

                ‫‪.˜"ÙÏ Ú"˜˙ ˙·Ë „"Î ˜"˘Ó ·"Ù‬‬    ‫‪ ‰ ‰Â‬ליש מי שמצרי יש להקשות אכתי ניחוש לב'‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬
                                               ‫יב"ש בעיר אחת אשר אחד מה נשתנה שמו‬
                                               ‫מחמת חולי ונשתקע ממנו לגמרי ואי קורא בשמו‬
                                               ‫והוא יל לעיר אחרת וישהה ש שלשי יו ויחזיק‬
   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114