Page 104 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪·Ò‬‬

‫ולא נודע למקו הנתינה ששינוי זה שיי לשמו‬ ‫קפידא אבל לא אתחזק פי' שקורי' ב' השמות בשני‬
‫שבכא אז בוודאי מ התורה אינו גט א לא נכתב‬ ‫המקומות כאחד אזי סגי בש א' בלי הזכרת ש‬
‫ש מקו הנתינה‪ ,‬ונהי הא דצרי להזכיר ג ש‬ ‫השני כיו שניכר בש זה ג במקו זה ולדבריה‬
‫מקו הכתיבה הוא מתקנת ר"ג אבל הזכרת ש‬ ‫אי אתחזק פי' שכל ש וש משמש במקו א' זולת‬
‫מקו הנתינה הוא דאוריי' ואינו מועיל מה שלא‬ ‫מקו האחר וגירש בש א' פסול ואפי' לא נודע כ‬
‫נודע שהי' לו שני שמות ובזה מודה רש"י למרדכי‬ ‫בשעת כתיבה‪ ,‬ולשיטת לא קשי' קו' הנ"ל‪ ,‬אבל‬

‫בש ראבי"ה ותרומה וסמ"ג הנ"ל‪.‬‬ ‫לשיטת רש"י ור" ורא"ש קשה כנ"ל‪.‬‬

‫‪ Î"ÚÂ‬בברייתא דתני' כוותי' דלא מיירי בבורח אלא‬ ‫˙‪ Â‬יל"ד מ"ט בברייתא דתניא כוותיה )לד‪ ,‬ב( דקדק‬

‫שיש לו ב' נשי בב' מקומות ואז מ התורה‬ ‫יצא למקו אחר‪ ,‬הלא לא בא אלא לאשמעינ‬
‫צרי לכתוב ש מקו הנתינה וש מקו הכתיבה‬ ‫דלא אתחזק וזה הו"מ לאשמעי' אפי' בלא יצא‬
‫מתקנת ר"ג משו לעז וה"ה לכל שו ש שיש לו‬
‫]כא חסר[ ש בגליל ומגרש אשתו בגליל בש יהודה‬ ‫למקו שלישי וכמו שאמר רב אשי‪.‬‬
‫שיהי' כשר דכיו שאינו יודע ש מקו הנתינה‬
‫פסול‪ ,‬ע"כ סיי יצא לו למקו אחר ופי' ש יש לו‬ ‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬בכל זה עפ"י מ"ש הרא"ש )ש סי' ז( דהא‬
‫ש כמו בגליל‪ ,‬ומגרש אשתו שבגליל בש שבגליל‬
‫אעפ"י שאינו מזכיר ש שביהודה כשר‪ ,‬ופרי‬ ‫שהיו משני שמו ושמה היינו אות‬
‫האמרת ש דגליל עמו פי' ש מקו הכתיבה צרי‬ ‫שברחו מאימת המלכות מחמת ממו למדינת הי‬
‫לטפל עמו‪ ,‬וה"ה א איננו מקו כתיבה אלא כל‬ ‫והיו משני שמ כמתנכר שלא יודע מקומ למל‬
‫שו ש שיש לו צרי לטפל משו לעז וה"נ אמאי‬ ‫או לאיש אשר נושה בו‪ ,‬ונראה שה היו משני' שמ‬
‫אי צרי להזכיר שמו שביהודה אע"כ משו‬ ‫בש הקרוב לש הראשו כגו יהודה קרא שמו‬
‫שבמקו אחר שהוא מקו הכתיבה לא נודע אלא‬ ‫ארי' או בנימי קרא שמו זאב‪ ,‬ומזה המי יוס‬
‫ש הנתינה ולא ש יהודה וכיו דליכא אלא משו‬ ‫ויוחנ כי ידוע כל שמות יוחנ וחנינא וחנ‬
‫שמשמשי לשו ח כול יוצאי מפורת יוס שהוא‬
‫לעז כשר‪.‬‬ ‫בעל ח וכבר הדבר ידוע ביניה חק ולא יעבור שמו‬
‫יוס הבורח קורי לו יוחנ ושמו יוחנ קורי לו‬
‫‪ Ê"ÙÏÂ‬בזמנינו אלו דלא שיי ה מלתא כלל שיהי'‬ ‫יוס וכ כל כיוצא‪ ‰‬בזה‪ .‬א"כ בראשונה כשהיו‬
‫משני שמו וכתב רק ש הכתיבה מ"מ במקו‬
‫ידוע לנו שהבורחי משני שמ על אופ‬ ‫הנתינה הי' הגט כורת שכבר ידוע ומוב כי יוס‬
‫הנ"ל בטל זה הדי לגמרי‪ ,‬אבל נידו שלפנינו שהי'‬ ‫הבורח נקרא יוחנ ומ"מ משו לעז התקי ר"ג הזק‬
‫ש במקו הכתיבה והנתינה שוי רק במקו אחר‬
‫בכפר שלו קורי אנטשיל וליכא אלא לעז כיו שלא‬ ‫להזכיר שניה ‪.‬‬
‫נודע מזה קוד הכתיבה היינו גוני דברייתא ואפשר‬
‫ג המרדכי וסייעתו מודי בזה ולדינא אעפ"י‬ ‫‪ ÔÂÈÎÂ‬דליכא אלא לעז ותיקונו של ר"ג בעלמא‬
‫שאינ מפורשי כפירש"י מ"מ הדי נכו וחזי‬
‫לאצטרופי להנ"ל ג"כ והגט כשר בלי פקפוק לפע"ד‪.‬‬ ‫ומעיקר הדי כשר משו"ה כשלא נודע במקו‬
‫הכתיבה שהוא בורח ושיש לו ש אחר לא חל עליו‬
‫‪.˙Âί· ÈÓ˙ÂÁ Ïη È˙Ó˙Á È˙·˙Î „"ÚÏ ‰‬‬ ‫תקנת ר"ג וכשר ולא ניחוש ללעז ושביק על די‬
‫‪.˜"ÙÏ Â"Ú˜˙ ÊÂÓ˙ 'Ê '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫]תורה[ וכמ"ש ט"ז הנ"ל‪ ,‬וכל זה שמחמת בריחה‬
‫שינה שמו ואז כבר הי' ידוע ביניה שזה הש‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫ישונה באופ כ כמשמע לשו שמו יוס קורי לו‬
‫יוחנ וכו'‪ ,‬אבל א שינוי הש הוא עפ"י סבה אחרת‬

‫‪.ÛÒÂÈ ÂÏ Ôȯ˜ Ô ÁÂÈ ÂÓ˘ Á¯Â·‰ ̇˘ ÍÙȉ‰ ÔÎÂ Ô ÁÂÈ ÂÏ Ôȯ˜ ÛÒÂÈ Á¯Â·‰ Ì˘ ̇˘  Èȉ .‰‬‬