Page 103 - 5
P. 103
Ì˙Áסימ כד ‡Ò ¯ÙÂÒ
תיקוני גיטי וסדרי' כמ"ש לבוש סי' קכ"ט )סל"א( שהוא דר ביניה שמדברי בכבידות אנטשיל ועי"ז
והביא מעלתו וכ מבואר בתה"ד .ותו כיו שעכ"פ בא לידי כ וכ' פר"מ שהפשוט שהולכי אחר
במקו הכתיבה והנתינה מקו שציוה לסופר לכתוב היהדות ולא משגיחי בש גיות כלל .ולכאורה
ומקו כריתות הגט ש אינו נקרא אלא בש אנשיל דברי פר"מ תמוהי שהרי כ' להדיא רמ"א סי' קכ"ט
בלא טית אי לחוש במה שנקרא בכפר שלו שש סי"ד א נקרא בפי ישראל בש ובפי גוי בש אחר
ליכא מקו כתיבה ולא מקו נתינה כמו שביאר כותבי ש ישראל ודמתקרי על ש גוי יע"ש ,והא
הר" באור פ' השולח )ש ( והסכימו כ האחרוני דכ' ר"ת· במומר שאי משגיחי על ש גוי היינו
שעכ"פ בדיעבד אי לחוש מכ"ש הכא דחזי משו דמורה על המרת הדת ואי להזכיר זה ע כדת
מו"י אבל הכינוי שמכני בלשו להיהודי צרי
לאצטרופי כל הני מילי ואפי' לכתחלה נמי. להזכיר ,איברא מוצא די זה ברשב"א שבר" פ'
השולח )ד יח ,א מדפי הרי" ( שכ' ז"ל וכ' רשב"א‚
‡ Íמה שהוסי מעלתו פלפלת כ"ש דאפי' אי הי' אנו שיש לנו )ג'( ]ב'[ שמות אחד בש ישראל ואחד
שהלועזות קורי צרי לכתוב ש הישראל והש
ש אנטשיל עיקר ואנשיל טפל והי' מהפ האחר ויאמר אנא פלוני דמתקרי פלוני ,מש אי
למכתב אנשיל דמתקרי אנטשיל נמי כשר משו ראיה להרמ"א דמצי איירי בש לעז שג הישראל
דבלא"ה צרי למכתב דמתקרי על שניה כיו שה קורי' לו כ הנה ע"ד משל יוחנ לועזי אותו
עצמ כינויי לש קודש ‡»˘¯ אלו דבריו .לא הרומיי יאהא יאהנוס ינאי ובבית השני היו
הבנתי הא הכי צרי למכתב »‡˘¯ המכונה אנשיל הישראלי קורי ליוחנ ינאי בלשו הרומיי ואותו
דמתקרי אנטשיל דש לעז היוצא מש הקדש הש צריכי' לכתוב בגט אמנ ש יאהא יאהנוס
כותבי מכונה ועל ב' שמות לועזי כותבי דמתקרי' הוא ש מובהק של גוי ולא החזיקו בו ישראל
כמ"ש בית שמואל ס"ק כ"ה ועיי' עוד ש ס"ק כ"ח מעול א על פי שהגוי קורי כ ליוחנ אי
א"כ בטלו דבריו .ג כל מ"ש בלשו התוספתא
ובדקדוקו בש"ס גיטי ל"ד ע"ב באריכות לשו יוס כותבי אותו בגט ודברי רמ"א צ"ע לע"ד.
קורי לו יוחנ יוחנ וקורי לו יוס א שיפה
נתעורר ולדקדק בזה אבל תירוצו בזה אינו אלא דר Î"‡Âבנידו שלפנינו אי לא שהי' חות עצמו
פלפול וחדוד אבל לא להלכה. אעפ"י שהשלאוואקי קורי לו כ לא אכפת
ל אלא בש אנשיל שהוא ש כותי שקורי לו
‰ ‰Âבט"ז כתב„ שמימיו תמה אהא דאמרינ א הישראלי אבל עכשיו שהוא החזיק עצמו בזה הש
ואיננו שבוש וטעות כמו שחשבו בעל ס' שמות
לא מתחזק בתרי שמא במקו הכתיבה אפי' הנ"ל אלא הוא ש בלשונות הגוי והישראל הזה
נודע אח"כ מ"מ כיו דבשעת כתיבה לא אתחזק תו
לא אכפת לו והוא תימה דעכ"פ במקו הנתינה החזיק בו ,אפשר שצרי היה להזכירו.
מזכיר בגט ש אחר ,והעלה כיו שאי החשש אלא
משו לעז בעלמא א"כ היכא דלא נודע בשעת Ó"ÓÂנלע"ד דאי כא בית מיחוש מכמה טעמי
כתיבה שיש לו ש אחר במקו הנתינה לא חל עליו
תקנת ר"ג ע"ש שנדחק והיא גופי' קשי' לי מה"ת חדא דש אנטשיל כיו שאינו אלא ע"י
לא יהי' אלא לעז ואי יהי' זה כרות גיטא במקו כבידות לשונ של השלאוואקי מוסיפי' הטי"ת א"כ
הנתינה שש יהי' הגט כורת והשליח יהי' כאלו איננו אלא כקיצור ש כמ"ש מהרש"ל ביש"ש )גיטי
הבעל עומד לפנינו ומוסר לידה והוא אינו ניכר בש פ"ד סי' לב( גבי שלמה שלומקא או שלומיצא ועמ"ש
זה כלל והדבר תמוה לכאורה לא ידעתי אי נתפייס גבי שרה שרקא כל אלו אעפ"י שה אריכות הש
נידוני כמו יצחק חקי שהוא קיצור הש כיו שבא
ט"ז בזה וצ"ע. ע"י אריכות מבטא של עמקי שפה ונלעג לשו וה"נ
דכוותי' ואי צרי להזכירו ,ועוד תינח אי לא הי'
'ÈÈÚÈÂבמרדכי פ' השולח סי' שס"ח פי' פי' אחר חות אלא אנטשיל אבל כיו שחות פע אנשיל
פע אנטשיל הולכי' אחר חתימה המסכי ע
בש התרומה והראב"ד ורמז עליו ב"ש סק"ו
דאתחזק בתרי שמא רוצה לומר שאותו ש שקורי'
במקו הכתיבה אי קורי במקו הנתינה אז איכא
·.‰Î 'ÈÒ ˙"¢‰ ˜ÏÁ ¯˘È‰ ¯ÙÒ· Ìȯ·„‰ ¯Â˜Ó ˙"¯ Ì˘Ó ‡Â‰Â ‰"„ · ,„Ï ÔÈËÈ‚ 'ÒÂ˙ .
‚ÂÏ È„Â Íȯˆ  ȇ È˙·˙΢ ‰Ó ÈÙÏ ÌÈÈÒ Ô"·Ó¯ ȘÂÓÈ Ì˘Ó ÔÎ ‡È·‰ ‡"·˘¯‰ È˘Â„ÈÁ·Â ‚"ȉ ÔÈ˘Â¯È‚ 'Ï‰Ó ‚"Ù· ÂÓ˘Ó ‰"‰ Î"Π.
·‡.È ÂÏ٠ȯ˜˙Ó„ È ÂÏÙ ·Â˙ÎÈ˘ ‰ÈÏ ‡¯È·Ò„ ÚÓ˘Ó ˙ÂÓ˘ È ˘ ÂÏ ˘È˘Î Ó"Ó ·˙΢ ‚È ˘„ÂÁÓ ËΘ 'ÈÒ È"· ÔÈÈÚ Ìχ Ô‰Ó „Á
„.‰ÓÏ˘ È È‚Ó ÏÚ·Ï ‰·Â˘˙· ‰"˜Ò ËΘ 'ÈÒ .
