Page 98 - 5
P. 98

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬                     ‫‪Â‬‬

‫קמא ולא יו"ד בתרא לא‪ .‬ע"כ ידי מסולקת מפסק‬       ‫המוב מינאי באל יו"ד נחה לבסו אלא הי' נשמע‬
                                                ‫בחפזה לדבר כאלו אי כא אל" יו"ד כלל רק מיָנ‪.‬‬
‫זה ואני אינני אוסר ולא מתיר‪ ,‬ומי שדעתו רחבה‬     ‫ומפירש"י ש מבואר דווקא מלשו גנבו מייתי‬
                                                ‫ש"ס ולא מלשו מי ש"מ דנכו לדבר כ אלא די"ל‬
     ‫מדעתינו רשות נתנה לדו ולהורות בזה‪.‬‬         ‫המדגש מי ביו"ד לא משתמע מנא דכשר למקני'‬
                    ‫‪. "‡ ‰·¯ ‰·‰‡· Ì˙ÂÁ È È¯‰Â‬‬  ‫א"כ אי הפסד כ"כ בקוראו מיָנ אבל מנא בלא יו"ד‬

      ‫‪.˜"ÙÏ Û"Ș˙ ÂÈÏÒÎ Á"¯Ú '„ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

  ‫‪Î ÔÓÈÒ‬‬
‫]˘‪[ÔÈËÈ‚ ˙ÂÓ‬‬

‫בי ב' חצאי עגולי וז"ל‪ ,‬וכותבי ע"ש החתימה‬        ‫˘‪˜È˙‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„ÈÓÏ˙ È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫דמתקרי בכה"ג שיש שקורי אותו ג"כ כמו שכותב‬       ‫‪˙·˘· ·˘ÂÈ ıȯ‰ È" Ï"‚Ò ¯ÊÚ(È)χ ‰"ÂÓ ˙"˘Î‬‬
‫וא אי קוראי אותו כלל בש זה שהוא חות רק‬
‫שש העריסה הי' כ עמ"ש ש )סמ"ק( ]סק"מ[‬                     ‫˙‪.‰¯È·‰ ÔÚÈ ˙Âω˜Ó· '‰ ˙„ÚÏ È ÂÓÎÁ‬‬
 ‫הנ"ל א כותבי' בשביל שנקרא בעריסה וחות‬
‫דמתקרי' כיו שבקריאה נשתקע עכ"ל‪ .‬והנה תברא‬        ‫‪ ¢Ù‬היפה בשאלתו ע"ד אשר לפני בישראל ש‬
‫לגזיזי' והדר ביה ממ"ש דהרי ג בלא נקרא כלל‬
‫נמי כ' ש שכותב דמתקרי' וצ"ע‪ .‬ונראה דהיה‬         ‫עריסתו שמואל היר וכ חת עצמו‬
‫רפיא ביד הגאו ז"ל וצ"ע לשונו שכ' בשמות‬          ‫באגרותיו ושטרותיו לעול ‪ ,‬א בעלייתו לתורה וכ‬
‫עיירות סו ס"ק וי"ו‪ ,‬ועיי"ש כאלו ברור לו דאזלינ‬  ‫בפי כל העול לא נקרא רק בש שמואל לחוד ועתה‬
                                                 ‫בא לגרש אשתו הישראלית עפ"י פקודת השררה אי‬
   ‫בתר חתימתו אפי' נשתקע שמו לגמרי ע"ש‪.‬‬          ‫יכתוב בגט‪ .‬והנה הט"ז כתב‡ בש לאזר וחת‬
                                                ‫עצמו אלעזר בטעות וז"ל לא אזלינ בתר טעותו‬
‫‪ Ì Ó‡Â‬בעיקר דברי הט"ז צל"ע מאי דפשטא לי'‬        ‫בחתימה אלא בתר הבירור דקריאות ס"ת ובי‬
                                                ‫הבריות היא עיקר וחתימה אינו בכלל קריאה למכתב‬
 ‫על כתיבתו וחתימתו בשטרות לא שיי‬
‫לשו קריאה ואמאי לא‪ ,‬כל הקורא האגרת והשטרות‬                  ‫בשביל זה דמתקרי' עכ"ל‪.‬‬
‫והמכתבי שבינו לבי חברו קורא אני פלוני ב‬
‫פלוני ולמה לא שיי על זה דמתקרי' הלא כל תורה‬     ‫‪ Ô‡‚‰Â‬מוהר"ז מרגליות ז"ל בטיב גיטי אות א'‬
‫שבכתב נקרא בלשונינו מקרא ויש א למקרא‬
‫שקוראי מה שנכתב לפנינו ולפעמי יש קרינ ולא‬       ‫מסתפק בכוונתו דאפשר דלא צרי למכתב‬
‫כתבינ או בהיפו והמקרא נגד המסורות כגו‬           ‫בשביל זה דמתקרי או אפשר דלא יתכ לכתוב‬
‫ְשבעיי ריש סנהדרי )ד‪ ,‬א( זהו רק מקרא ולא נכתב‪,‬‬  ‫דמתקרי שהרי לא נקרא אלא חות עצמו וזה איננו‬
‫אבל עכ"פ כל התורה נקרא מקראות על ש כ ‪,‬‬          ‫קריאה וא כותב דמתקרי כותב שקר ואיננו אותו‬
‫והכי נמי כל הקורא כתבי' קורא שמו כנ"ל ואמאי‬     ‫המגרש‪ ,‬וש באות א' ס"ק ל"ה כתב בדר אפשר‬
                                                ‫דלא אמרו ט"ז אלא בחות בטעות אבל עכ"פ נקרא‬
      ‫לא יוצדק לשו דמתקרי' על חתימתו‪.‬‬           ‫בש עריסה כ צרי לכתוב דמתקרי ושוב )בסמ"ק(‬
                                                 ‫]בסק"מ[ משמע מלשונו שהחליט כ ‪ .‬ומשמע ש‬
‫‪ Î"Ú‬נראה לפע"ד דהט"ז לא קאמר אלא שאי צור‬        ‫הסכמתו ג' דיני יש‪ ,‬אי בטעות חת כ אי לכתוב‬
                                                ‫דמתקרי' דלא מקרי כ וקפידא איכא בדבר‪) ,‬ואז(‬
‫למכתב דמתקרי וקאי אעיקר הדי דנובע‬               ‫]ואי[ ש עריסתו הי' כ ‪ ,‬צרי לכתוב דמתקרי כיו‬
 ‫מש"ס דגיטי ל"ד ע"ב ההוא דהוה קרו לי' מרי‬       ‫שחות כ אע"פ שכ"ע אינ קורי' ולא עולה לס"ת‬
‫ופורתא שרה וכו'‪ ,‬ומשמע הת שלא הצריכו תקנה‬       ‫בש זה ואי ג מעריסה לא נקרא )א"כ( ]אלא[‬
‫אלא ]היכא[ דהוה קרו לה ולא שיי קרו לה אלא‬       ‫חת עצמו כ בכוונה ולא בטעות יש לית ב' גיטי‬
‫שקוראי' לו ובא‪ ,‬אבל לא שקוראי' לו מתו הכתב‬       ‫זה העולה מכוונת )המ"ק( ]הסק"מ[ ש ‪ .‬א בסו‬
‫אשר נכתב ונחת ‪ ,‬ולא מצינו שהצריכו חז"ל לחוש‬     ‫הספר בכללי בסעי כ' ד ל"ג ע"א כ' בסו הס"ק‬

                                         ‫‪Î ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.„"ÂÈ· ¯ÊÚÈχ Ì˘· Ì˙ÂÁ ͇ ˙"ÒÏ ‡¯˜ ÍΠ¯ÊÚχ ‡¯˜ ˘ „Á‡· Ê"ˉ ȯÈÈÓ Ì˘Â .ËΘ È"ÒÂÒ· ÌÈ˘ ‡ ˙ÂÓ˘ ¯„Ò· .‬‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103