Page 127 - 5
P. 127
Ì˙Áסימ מ ‰Ù ¯ÙÂÒ
הבוכי הי' די בקוראי שמו רואה שהוא ש יותר ˙Âȉכ בכל מ"ש מעלתו בדר אפשר ואולי
עצ כמוב מ"מ יש קצת זכר לדבר הנ"ל.
להצדיק דעת הגאו מהר"ש סג"ל נ"י לא
][˙Âȯڷ ‰ ÎÓ‰ אטפל בזה כלל כיו שיצא העני מכלל מניעה ונכנס
לכלל האפשרות ,די לי בזה ויצדקו ב' הצדדי
„ÂÚÂכדמות ראיה ממתני' דמס' מגילה כ"ה ע"א ודיעבד כמר עבד ,ולא ידונו עכ"פ הגאוני זצ"ל
המכנה בעריות ומפרש ר' יוס קלו אביו כמנוח שאפי' מקרא לא ידע.
קלו אמו .הנה עריות לא נאמר אלא על העני לא
על גו כלל והוא מכנהו בעני אחר קלו אביו ואמו. ‡ ‡¯·Èבמ"ש מעלתו דנוכל לומר דלא דונאו נקרא
וזה איזה שני ראיתי בערו ער כ דבר מתמיה
שהוא מפרש המכנה בעריות שאומר במקו אבי דונאיי כ"א הנהר נקרא בב' שמות .לפו
ואמ אביו ואמו כמו גבי יככה ה' דסו שבועות רהיטא דבריו נכוחי יותר מכל הנאמר בזה ,וקצת
העדות )לו ,א( ,והוא לכאורה נגד הש"ס דס"פ הקורא מוכרחי בלשו כי הש איננו אלא מחשביי ורק על
עומד הנ"ל .ועלה בלבי ליישב קצת דהי' קשה לבעל הגו יאמר שנקרא בש אחר ,וקצת ראי' כמ"ש
הערו לפי פשוטו מה בכ א יתרג המתרג ע"ד מעלתו ממ"ש הפוסקי בשמות הבעל ,ומ"מ נ"ל
דרוש שלא יגלה קלו אבותיו והרבה דרושי יותר דשאני הכא דש דונאי איננו ש אחר להנהר כי
רחוקי נאמרי בתרגומי ובמדרשי א בתנאי הוא ממש ש הראשו ,אלא האשכנזי קורי' לו
שיניחו הפסוק על פשוטו ואמתו ולא יאמרו דונאו וההגרי משני לשונ ואומרי' דונאי .וכ
שהדרוש הוא הפשוט .ויעוי' ברמב" ה' ממרי אותו מעשה שהי' לפני הגאו נב"י זצ"ל בנהר
)פ"ב ה"ט( גבי בשר עו בחלב ויש לי בזה אריכות ראבי הי' ממש כזה ,ובזה יאמר שתיבת דונאי יקרא
להגרי דונאיי ,ע"ד משל שרה דמתקרי' מרי קאי
ואי כא מקומו‚. אהגו כדעת מעלתו ,כי לא יתכ לומר ש שרה
נקרא מרי כי מה עני זה לזה ,משא"כ שרה
‰ ‰Âהמניח ערות אבי לא תגלה כפשוטו וקורא דמתקרי' יסכה קאי אהש ,דשרה לשו )ד(שר]ר[ות,
וזה נקרא ג יסכה מלשו נסי ואי להגו ב' שמות
הפסוק אפי' נגד יהושע ב נו ונוכחו ,אינו אלא הש אחד ונקרא על ב' אופני אצל בעלי
צרי לכנות לומר ערות אביו לא יגלה כי אי גנאי הלשו ,וזכר קצת לדבר כי לנביא היו יקרא לפני
ליב"נ א יזהרו בא' מהאזהרות שבתורה ,א רואה )שמואל א ,ט ,ט( לא יתכ על הגו הנוכחי כי
המכנה וקורא אביו במקו אבי ,ע"כ נ"ל פשטי' הנביא היו לא הי' בעולמי אשר לפנינו וגופו של
דקרא קלו אביו וזה גנאי להנוכח כאלו יש פג זה לא נקרא רואה מעול א על הש קאי הואיל
וקלו בבית אבותיו של זה ,וע"כ הוא מכנה בלשו והכוונה אחת דש נביא מורה על שהוא ניב שפתי
הקרא ,נמצא מורה באצבע שלדעתו פשטות הקרא שלוח לרבי ופירש"י פרידיקא בלע"ז ולפני הי'
הוא קלו אביו ואמו ומשו"ה משתקי אותו .כנ"ל נקרא רואה על ש חזיונותיו והואיל והעני אחד
ליישב קצת דברי הערו ,ומי שדעתו רחבה מדעתינו
קאמר על הש יקרא לפני .
וימצא תי' יותר הגו ישמיענו ונקבל ממנו„.
„"ÚÙÏÂבא זה ההשתנות עפ"י מ"ש אברבנאל
˙Ó‡‰לא הבנתי המתרג הזה שתרג ערוה
במעייני הישועה )מעיי ג( דמשחז"ל
בקלו ,לא שמר העני ולא המילות כלל, )מגילה ג ,א( דניאל לאו נביא דכל שאינו משולח
כי על והחזיקה במבושיו שיי לתרג לשו קלו לרבי הג שהוא חוזה לא יתואר נביא ע"ש· .וע"כ
אבל ערוה איננו לשו חרפה וקלו כלל ורק העמי נ"ל מימות שמואל הנביא ואיל שהי' חזו נפר
ללשונות קורי לכלי אלו כלי הבושה שא לרבי ובני הנביאי רבו כמו רבו וכול בעלי רה"ק
געפעס ובנפש דברו באומר חוש המשוש חרפה אבל לא נביאי משולחי ע"כ להפריד ביניה ובי
היא לה ולא לנו ה' לא לנו ע"כ ראוי לשתק המשולח לרבי קראוהו בפרטי נביא משא"כ קוד
המתרג בלי שנצטר לדברי הערו .ומיהו בכל שמואל ובזמנו אי חזו נפר רק לפרקי מי
הדברי לא נתישב הא דמזרע לא תת לאעברא ששלחוהו ה' כגו ויעל מלא ה' מ הגלגל אל
בארמיותא דבת בוקתי' היא.
·.Ô·‰Â ‡ ,ÂË Ì˘ ı"·ÚÈ ˙‰‚‰ ‰‡¯Â .¯Á‡ ˘Â¯ÈÙ Ì˘ È"˘¯ ÔÈÈÚ .
‚.‚Ú 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .
„.¯ÈÎÊ‰Ï È˙ȇ¯Â ‰"„ Á"È ÔÓÈÒ ÏÈÚÏ ·˙Î ÔΠ.
