Page 124 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪·Ù‬‬

‫‪ÁÏ ÔÓÈÒ‬‬
‫]˘‪[Ë‚· ˙ÂÈ‚ Ì˘ ¯ÈÎÊ‰Ï Ôȇ„ ˙"¯ ȯ·„·Â ÔÈËÈ‚ ˙ÂÓ‬‬

‫מ"מ ג לדר"ת )גיטי לד‪ ,‬ב תוד"ה והוא( אינו דומה‬ ‫˘‪‚ÏÙÂÓ‰ ÔÈȈӉ ÔÈÈ„‰ ·¯‰ ‰"‰Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫שכתב דחלילה להזכיר ש גיות בכדת משה וישראל‪,‬‬ ‫‪‡Ù‡Ù ˜"˜„ ÔÈÈˢÙÚ È" χ¯˘È ‰"ÂÓ ¯‡ÂÙÓÂ‬‬
‫היינו אותו הש שנתנכר בו והמיר דתו בו‪ ,‬אבל זו‬
‫אעפ"י שעותה במה )שתשנה( ]ששינתה[ שמה‪ ,‬מ"מ‬ ‫‪.‡"ÚÈ‬‬

‫לא הוציאה הש הזה מדת משה וישראל‪.‬‬ ‫‚‪ ‰"È‬הגיעני נידו אשה ששמה מעריסה לביאה‬

‫‪ Â È„Â‬של ר"ת גופיה צרי סברא להסביר מאי לו‬ ‫ומחמת שדרכ דר עקש לשנות ש העריסה‬
‫לש גוי ע"כ נקראת בפי כל וג חותמת עצמה‬
‫בפשיטות דחלילה להזכיר ש גיות בכדמו"י‬ ‫לעני‪ ,‬ועומדת עתה להתגרש אי לכתוב בגט‪,‬‬
‫ומה בכ וכי גט קדושה יש בו וכיו ששמו כ ועי"ז‬
‫הש יהי' מוכח מתוכו מי הוא המגרש מה לי ש‬ ‫וכתובה ושאר כתבי נאבדו‪.‬‬
‫מומר או ש יהדות‪ .‬ובחי' למס' גיטי ל"ד ע"ב‬
‫כתבתי קצת הסברא דרוב מומרי אינ מגרשי‬ ‫‪ ‰ ‰‬בשו"ת פני מאירות ח"ב סי' פ"ט כתב שאי‬
‫לרצונ ממש אלא בעל כרח שאומרי רוצה אני‪,‬‬
‫והסביר הרמב" ספ"ב מהלכות גירושי )הל"כ( דאנו‬ ‫לחוש לתלות ש נקבה בזכר לומר ששמה‬
‫תולי מחמת יסורי והכרח נכפ יצרו וחוזר למקורו‬ ‫לויה אלא מסתמא שמה לביאו ככתוב ביחזקאל ריש‬
‫שרוצה בדת יהודית ועל סמ זה אנו מסדרי גט‬ ‫סי' י"ט )פס' ב(‪ .‬ואמנ הגאו הלז לא ראה דברי‬
‫מעושה כדי וא"כ ג גבי מומר צ"ל הכי דעכ"פ‬ ‫הרד"ק ש ע"כ נסב אי לכתוב‪ ,‬כי בקרא כתי'‬
‫ברגע הגירושי הוא חוזר לתמותו לפי שעה עכ"פ‬ ‫לביא והיוד בקמ ‪ ,‬א הרד"ק ש כ' עיקר כמו שאנו‬
‫וא"כ באותה שעה הוא אינו חפ באותו הש‬ ‫רגילי לכתוב לביאה ה' אותיות הבי"ת בחירק‬
‫שנתנכר בו וא כותבי אותו הש בגט אנו סותרי‬ ‫והאל בקמ וה"ה נחה סי' נקבה ובקרא דגשת היוד‬
‫משלמת החסרו ע"ש שקיצר וזה כוונתו וכ"כ בטיב‬
‫עצמנו·‪.‬‬ ‫גיטי )אות ל סי' י( מסברא דנפשיה‪ .‬וג הוא לא ראה‬

‫‪ ‰È‰È‬אי שיהיה דברי ר"ת קשי להסביר והבו דלא‬ ‫הרד"ק מדלא הביאו‪.‬‬

‫לוסי עלה וא"כ כותבי שפיר הש‬ ‫‪ Î"Ú‬יש לכתוב לביאה המכונה לעני ופשוט יותר‬
‫שהרגילה לעצמה ומ"מ ש יהדות דעריסה לא נעקר‬
‫אפי' בנקבה דאינה עולה לתורה מ"מ א יארע‬ ‫מביעא בכותחא דצרי להזכיר הש שהרגילה‬
‫שמברכי אותה בבית הכנסת במי שבר או‬ ‫עצמה בפי כל‪ ,‬ואפשר א רק נזכר ש לעני כשר‬
‫מתפללי בעדה בחוליתה או בימי עיבור וכדומה‬ ‫דלא גרע מחניכתה אבל ש לביאה לבד פסול‪ .‬ונהי‬
‫רוצית היא להזכיר ש יהודי' א"כ אינו נעקר לגמרי‬ ‫דאי לדמות לישראל שבח"ל ששמותיה כשמות‬
‫וכותבי ש עברי עיקר לביאה המכונה לעני ותל"מ‪.‬‬ ‫גוי דהת מעיקרא מהעריסה כ שמ כגו שקורי‬
‫פיגלה על ש ציפורה‪ ,‬הינדל על ש ]ו[השגל‬
‫‪.˜"ÙÏ Ë"ˆ˜˙ Ë·˘ ·"È ˜"˘Ú ·"Ù ,‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â‬‬ ‫יושבת )נחמיה ב‪ ,‬ו( שגל כלבתא )ר"ה ד‪ ,‬א(‡ וכדומה‪,‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫אות שמותיה מעריסת כ ‪ ,‬אבל זו ששמה מעריסה‬
‫ש ישראל ובשאט נפש אינה רוצית להקרא בש‬
‫ישראל כדי להתדמות לנכרית ואינו דומה להנ"ל‪,‬‬

‫‪ÁÏ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪‰Ïȇ Ì˘ ÏÚ ¯Ó‡ È˙Èȉ Ï"˜ÂˆÊ Ô¯Ó (Â)ÈÏ‚¯ ¯ÙÚ ˙˜È˘ ȯÁ‡ :¯ÈÚ‰ Ò"˙Á ˙"Â˘Ï ˙¯ډ· (· ,‚Ó Û„ „"Á) ÌÈÈÁ Ô· ¯·Á È˘ÈÏ· .‬‬

‫]‪.Ï"ÎÚ ‡ÓË ¯·„ ˘"Ú Ï‡¯˘È ˙ · Ì˘ ÍÈÓÒ ‰ÓÏ ,ÔÈ„ ȉ ‡"Ï· Ôȯ˜˘ [‰ˆÂÓ˜ „"ÂÈ‬‬
‫·‪.‡ È„Ï Ú"ˆÂ ‰Ó˘ ·Â˙ÎÏ ¯˘Ù‡ ‰È‰È ˙„Ó¢ӷ Ê"ÙÏ„  ȷ¯ ÛÈÒ‰ ÌÈÒÙ„ ‰ Ò"˙Á 'ÈÁ· .‬‬