Page 201 - 5
P. 201
Ì˙Áסימ סא Ë ˜ ¯ÙÂÒ
משכחת במקדש ע"י שליח או כמ"ש תוס' בתענית היו מיירי שהיו בו ולא ידעה ודכ"ע הוא ,ועוד דהוה
ד' ע"א ד"ה יכול א"נ כבשבת נ"ג ע"ב .ואי לומר שפיר לא זו א ,לא מיבעיא היו ולא ידעה דכופי
א"כ אי אמרי' חזקה אי אד מפייס במומי וחזקה אלא אפי' נולדו ה"א נסתחפה שדה שלה קמ"ל
אי אד שותה בכוס אא"כ בודקו ,היינו במי שטוע
על המומי ואינו כהאי גברא צניע דאינו מכיר כמ"ש תוס' ד"ה אבל וכו'.
בגידמת אלא ברוב כל אד אמרי' חזקה הנ"ל ,וכל
זה באיש ,אבל אשה בכל שהוא ניחא לה וא"ש הכל. ]‡[ÔÈÓÂÓ· ÒÈÈÙ˙Ó Ì„‡ ÔÈ
Ï" Âלהוכיח קצת דג התוס' ס"ל כהנ"ל ,מדציינו ‡ ‡Ïדלפ"ז במתני' קמייתא נולדו בו מומי אי
ד"ה סבורה הייתי וכו' אדר"מ במתני' שניי' כופי ופליגו אמוראי לחד מ"ד נולדו וכ"ש
והקשו א"כ כל אשה תערי ולא ציינו אדרשב"ג היו ולחד מ"ד היו אבל נולדו אי כופי דבהיו בו
במשנה קמייתא כסבורה היא שיכולה לקבל ,ולמה סברית וקבלית ,ורשב"ג מחלק בי מומי גדולי
לא הקשו ש כל אשה תערי ,אע"כ הת בלא ידעה דאומרת יכולה הייתי לקבל ]וכו'[ ,משא"כ במומי
ולא שיי כל אשה תערי כיו דלא ידעה ומכ"ש קטני ,ואי ס"ד הי' ולא ידעה קשה תרתי ,חדא מאי
שהבעל יכול להודיע לה מומיו הגדולי כדי שלא דאמר נולדו כ"ש היו ,הא כתבנו לעיל בהיפו לעני
תערי לעשות עצמה כלא ידעה וא לא עשה כ כופי להוציא הוה היו ק"ו מנולדו דאיכא למימר
אפסיד אנפשי' ולק"מ ,אבל על ר"מ קשה שפיר כיו נסתפחה שדה שלה והכא באי כופי ה"ל היו מכ"ש
שאפי' בהתנה תוכל לומר סבור הייתי א"כ תערי נולדו .ולאיד מ"ד קשה טפי ,מה סביר וקבל שיי
ולא ס"ל לתוס' דה"ל להבעל להתנות שלא תגבה בלא ידעה ,דהרי לדידיה מיירי מתני' בלא ידעה
כתובה ,כבר כתב המרדכי דלר"מ ה"ל מתנה עמ"ש ולרשב"ג במומי קטני סברה וקבלה ואי שיי
בתורה ותנאו בטל )וכ ס"ל לרשב"ג לקמ ר"פ הכותב(,
ומ"ש המרדכי בזה צ"ע ויישוב קצת ע"ש ,וא"כ בלא ידעה סברה וקבלה.
שפיר הקשו תוס' ,וא"כ מוכח מזה דג תוס' ס"ל
כרמ"ה ורמב" ור" הנ"ל דבשארי מומי אפי' בלא ‡ Ì Óהא לא קשי' לרבנ מ"ט דאי כופי נימא
ידעה אי כופי ובריח הפה אפי' רק בידעה אמרינ
דטעות הי' מעיקרא וכמו שהקשה ב"ש .וזה
סברה וקבילת ומכ"ש בהתנה חו ממוכה שחי . לק"מ ,דלהדיא תנ )לב ,ב( כל המומי בכהני
פוסלי בנשי ואלו באנשי לא ,משו דאתתא בכל
]·[‰ ÂÈ Â È·¯ È„ÈÓÏ˙ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È דהו ניחא לה אבל איש חזקה אינו מתפייס במומי
וכ"כ הגאו בית מאיר )סי' קנד( לחלוק על ב"ש מטע
È˙ȇ¯Âדבר מתמיה לתלמידי רבינו יונה ז"ל בשיטה זה .וב' קושיית הראשוני נמי י"ל ע"ד זה ונימא
דאתתא דסתמא בכ"ד ניחא לה כל דלא חקרה מקוד
מקובצת שכתבו וז"ל חו ממוכה שחי על בני גופו ומומיו אמרי' סברה וקיבלה דכל מה
שהוא מאיס לה ,ולא מיבעיא היכי דלא מיבעי)א( שיהי' בו ניחא לה כדאמרי' לעיל ע"ה ע"א דשומשנא
איהי למיתב תותיה )וכו'( ]אלא אפי' היכא דבעיא גברא וכו' ,ומיהו רשב"ג ס"ל דבמומי גדולי
איהי למיתב תותיה[ כופי )אותו( ]אותה[ לגרש מפני תטעו סבורה הייתי ומשו"ה לא התנית ,ומיהו בידעה
)שהוא( ]שהיא[ ממיקתו וכו' והכי קאמר חו ממוכה מודה לרבנ דר"מ דאפי' בריח הפה מקובלת היא
שחי שיכולה היא לומר עכשיו אינו יכולה לקבל, ע"כ ,ובריח הפה ולא ידעה מודו רבנ לרשב"ג דאינה
לפי שבכל יו ויו מכביד עליו החולי ,לפי שכשהיא צריכה לקבל כיו שלא ידעה ,והא"ש נמי דבמתני'
משמשת עמו ]והולכת[ היא ממקת בשרו ,משא"כ קמייתא הוה תני נולדו כ"ש היו ולא ידעה דה"ל
באחרי השנויי במשנה דבעני אחד ה עומדי , להתנות דמומי כאלו שכיחא וה"ל לאסוקי דעתא
וכיו דסברה וקיבלה ההיא שעתי' תו לא מצי למימר ומדאי כופי בנולדו כ"ש בהיו דסברית וקבלית,
מאיס עלי עכ"ל תר"י ז"ל .ולפו רהיטא נראי דבריו ובמתני' דריח הפה הוא בהיפו דא כופי בהיו ולא
תמוהי בתחלה כותב שהוא מאיס לה כאלו בדידה ידעה כ"ש בנולדו דהיו ולא ידעה לא שיי ה"ל
תליא מילתא ,והדר תלי' בב"ד שאפי' רצתה אי אנו להתנות דהני לא שכיחי באחד מאל ולא אסיק
מניחי אותה להיות עמו ,והדר בי' תו כדי דבור אדעתיה להתנות משו"ה כופי משא"כ נולדו ה"א
ותולה מפני שמאיסתו מתגבר בכל יו מצי טענה
הכי ,משא"כ באינ שעומדי על תכונה אחת לא נסתחפה שדה שלו קמ"ל כמ"ש תוס'.
מצי למטע והוא תמוה. χÂתתמה אי שיי לומר במומי גדולי דניסמית
עינו ונקטעה רגלו דהיו ולא ידעה ,דשפיר
