Page 250 - 5
P. 250
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ¯Á
מרובה ודחק מועיל באיסור דאורייתא לסמו על דכל הנשי דיי שעת .ולפמ"ש רשב"א עפ"י הבנת
יחיד נגד רבי . רמ"א וש" הנ"ל דבעי' תרתי למעליותא דחק
והפסד מרובה ,והכא אמרינ תרי לישני או שנת
Ì Ó‡‰הרמ"א בח"מ סי' כ"ה הנ"ל כתב דא בצורת או דאפי' בטהרות ,י"ל הכא הי' בלא"ה
מעליותא אחריתי שעברו עליה ג' עונות וסמכו
נמצא דברי גאו ולא עלה זכרונו על ספר בשעת הדחק על דעת שמאי יחיד במקו רבי
א נראה לנו דעתו וסברתו נוכל לתלות אלו ידעו בדרבנ ,וכל זה בעובדא דהיתלו ,א בימי רבי כבר
האחרוני סברתו היו פוסקי כוותיה ואי הוו נתבטלו דברי שמאי והלכה רווחת בישראל דכל
שמיעא להו הוה הדרי בהו ,ואני מצאתי כ הנשי בעו מעל"ע ,ורק בפסקה ג' עונות פליגי
בירושלמי פ"ק דמגלה סו הלכה ד' פליגי אמוראי יחיד ורבי ,אי לעשות שוב שו סמיכה מדברי
איכא מ"ד סת במתניתי ומחלוקת בברייתא אי שמאי ,ושוב הוה דעת ר"א בפסקה ג' עונות כדעת
הלכה כסת דתלינ רבי לא ידע הברייתא ואלו הוה שמאי בעובדא דהיתלו וסמי עליו רבי בשעת
ידע הוה הדר ביה ,ונראה אפי' מא דפליג הת , הדחק היינו שני בצורת ,ומיהו לכתחלה לא הוה
היינו שאני רבי דגברא רבא כמותו אי לתלות בו עביד עובדא ,אע"ג דבהיתלו עבדו לכתחלה משו
שלא ידע דודאי את הכל ראה וידע ,ואפ"ה סת דלא שהי' תרתי למעליותא שעת הדחק וג פסקה ג'
כמחלוקת דברייתא ,וכ צרי לפרש בתוס' ס"פ עונות ,אבל הכא ליכא אלא חדא למעליותא שעת
המוציא יי פ"א ע"ב ד"ה והאר"י וכו' שכ' בסו הדחק ,אי לסמו על היחיד לכתחלה בלי הפסד
דבריה ואי לנו לומר שסת רבי קוד וכו' ועל מרובה ,אלא בדיעבד דכבר עביד עובדא ואיכא
המחלוקות בברייתא לא כ' שו סברא ,וע"כ צ"ל משו כבוד החכ שהורה כבר להתיר וכבודו הוה
כנ"ל שאי לו לתלות שרבי לא ידע שו מחלוקות כמו הפסד מרובה ,,וכבר הארכתי בזה במקו אחר.
ומיושב קו' התוס' נדה וי"ו ע"ב הנ"ל וכל דברי
שבברייתא. רשב"א מבוארי בעזה"י .מ"מ לדעת הרשב"א
באיסור דרבנ סמכינ איחיד במקו רבי כי כ
„"ÚÏ Âמה שסיימו תוס' ש ואמוראי נינהו אליבא התנו רבנ ,א נגד גדול ,לרמב" סופ"א מהל'
ממרי ס"ל דוקא יחיד נגד רבי אמרינ הכי אבל
דר"י ,ר"ל דכ"ע ס"ל ר"י אמר הלכה כסת קט נגד גדול לעול בשל סופרי אחר המיקל
משנה אלא יש מתלמידיו אמרו שאמר כ נגד ובדאורייתא אחר המחמיר ,וס"ל דר"י ב קרחה
המחלוקת במס' אחריתי דאי לנו לומר שחזר בו במסי ע"ז ז' ע"א אכל דברי ת"ק פליג כמ"ש כ"מ
ממה שסת ,אבל מחלוקות בברייתא אפשר שלא
ידע ,ואיד ס"ל אמר הלכה כסת נגד מחלוקת וש" ש .
בברייתא דודאי ידע הכל אבל סת ומחלוקת בתרי
˙Ó‡·Âצל"ע דהא מתחלה קוד בת קול הוה ספק
מתניתי לא אמר הלכה כסת משנה.
אי הלכה כב"ש דמחדדי אע"ג )דרבה(
‰Ê·Âמיושב קו' עצומה מה שמקשו מרבב"ח ]דב"ה[ הוו רובא מ"מ ב"ש רבתי בדיעות ]הוו[ ונהי
דנפיק ב"ק דרבי ממש עדיפא מרבתי בדיעות ,מ"מ
בחולי מ"ג ע"א דס"ל הת הלכה כסת בשני המספרי שוי במני ויחיד נגד יחיד פשיטא
משנה נגד משנה אחריתי ובגיטי פ"א ס"ל אי דהגדול בחכמה ה"ל כמו רוב נגד יחיד ,וכיו דפשיט
הלכה כסת משנה נגד מחלוקות בבריתא והא"ש, דהלכה כרבי בי בדאורייתא ובי בדרבנ בי להקל
הקצרתי .ויעיי' תו' פ' כירה ל"ט ע"ב ד"ה אמר בי להחמיר ה"ה בגדול נגד קט ,ואי נאמר דר"י
רבב"ח וכו' ,וממהרש"א ש ס"פ המוציא יי נראה
שנעלמה ממנו פלוגתא בבריתא שבת נ' סו ע"א, ב קרחה פליג ארישא דמילתא דת"ק וצ"ע.
מ"מ כל זה לרבינו הקדוש דגברא רבא הוה ,אבל
לכ"ע אפשר דנעלמה מה דברי הראשוני ואלו הוה Ó"Óפלוגתא זו בדרבנ אבל בדאורייתא לית די
שמעי הוה הדרו בהו כמ"ש מהרי"ק )שורש צד(
דמייתי רמ"א הנ"ל ופסקו ש" בהגהות או"ה שלו ולית דיי דאי לסמו על היחיד במקו
שרבי חולקי הג מה דמייתי ש" ש מרוב
)אות ח(. סנהדרי י"ל כמ"ש בתומי בקונטרס תקפו כה ס"ק
קכ"ו יע"ש ,מ"מ ג הוא העלה דאי שו הפסד
Ó"Óהכא הראב" היה רב גדול ומפורס חבר של
ר"ת ורשב" .וגדולי הפוסקי המה תלמידיו
ובני בניו כידוע ,ואי אחד מה מייתי דעתו אפי'
לחלוק עליו ,ואי לומר שלא היה מפורס לה ,
