Page 253 - 5
P. 253
Ì˙Áסימ עב ‡È¯ ¯ÙÂÒ
לכה ,א נ"ל בירושלמי דגטי פרק ח' הלכה ח' צרי להואיל ובידו לגרש ,אלא בהיפו הוא ואסיפא
אה מתני' דנתנו על תנאי ולא נתקיי לא פסלה מ קאי ,דהנה לע"ד מי שאומר יש )לו( ]לי[ אחי ואינו
הכהונה ,אמר עלה ר' יוחנ בש ר' ינאי אנ בה מורה עליה באצבע מי ה ואיפה ה באופ
משו ייחוס כהונה ואי ב"ד מיהמי אותה ,אתא )תשארה( ]שתשאר[ אשתו אחר מיתתו מבלי שאר
עובדא קמי ר"ח רבה ועבד עובדא כב"ה ,א"ל רב כסות ועונה א יהי' נאמ היינו כופי אותו או
מה ראית להכניס עצמ למיספק הזה ,א"ל ר"י בר' בשוטי או לכל הפחות בדברי לגרש על תנאי,
יוסי היה עמי ,קרי עליה טובי השני מ האחד. וא"כ א אמר כ בשעה שיש לו כח לגרש והרי
ופי' פני משה דאי בו יחוס כהונה דאי בו משו נפשו יודעת מאוד שנכו אותו לגרש א"כ מה הועיל
חשש וריח הגט כלל ,ובמראה פני ש מייתי שג רמאי ברמיותיה לצער אשתו הלא לא תצטער שנכו
ביבמות פ' האשה רבה אמר ר"י בש ר' ינאי כ אותו לגרש אע"כ קושטא קאמר ,ונפקא מיני' אי
וכוונתו ש הלכה ה' דאיתא ש אר"י משו ר' ינאי אירע שמת אח"כ בלא גירושי מהימ לאסור.
אי לה אלא משו דיחוס כהונה ואי ב"ד מיהמי ומשנתינו יש לי אחי אינו נאמ מיירי שאמר בשעה
שאי לו כח לגרש ,והיינו כמ"ש תוס' בקידושי )סד,
אותה ע"ש. ב ד"ה רבי סבר( לחד שינויי' דלהכי מוקי רישא יש לי
בני בלא אתחזק דמיירי שאי לו כח לגרש וליכא
È ‡Âאומר שאי הפירוש כדבריו בשניה אלא ס"ל הואיל ,ומשו"ה באתחזק לא הוה מהימ נגד החזקה,
ובהאי גוני מיירי סיפא יש )לו( ]לי[ אחי אינו נאמ
שהכהני חוששי משו ייחוס ונהגי זלזול בשאי לו כח לגרש אבל א יש לו כח לגרש מהימ
בעצמ אבל אי ב"ד מיהמי אותה ,ור"ח עבד יש )לו( ]לי[ אחי מטע הנ"ל ואהא קאי רב אסיפא
עובדא סת כב"ה שלא לחוש אפילו לשו ייחוס יש )לו( ]לי[ אחי אינו נאמ אמר מתו שבידו
כהונה ,ובתחלה צווח רב מה ל להכניס ראש בזה, לגרש נאמ ומשנתינו בשאי בו כח ומיירי רישא
וכששמע דג ר"י בר' יוסי אסכי ע ר"ח הודה רב בלא אתחזק דוקא ועל זה מייתי דאתי' דרב כהא
וקרא עליו טובי השני מ האחד ופי' זה ברור
דשמואל.
לענ"ד.
È"ÙÚÂשפרשתי לעיל שדומה לו בדינו תו מייתי דר'
˘"‡‰Âדבש"ס דיל אמר הואיל ובידו לגרשה ולא
יוחנ פליג וס"ל אינו נאמ אפילו יש בו כח
חש לקושית הגע עצמ שהוא כה משו לגרש וטעמא משו דר' יוחנ מוקי מתני' באתחזק
דלדינא קיי"ל דאפי' הוא כה מותרת לו בלא נתקיי באחי ואפ"ה מהימ יש )לו( ]לי[ בני וע"כ מטע
התנאי ,ובירושלמי דחברו עלוהי להקשות הגע הואיל ומיירי ביש לו כח לגרש ואפ"ה בסיפא יש
עצמ שהוא כה אדר' יוחנ לשיטתו הקשה דס"ל )לו( ]לי[ אחי אינו נאמ ,וכי אתא עולא ואמר כ
אי בו ]אלא[ משו ייחוס כהונה ,כנלע"ד נכו משמי' דר' יוחנ וחברוי עלוי רוצה לומר שנתחברו
עליו להקשות עליו .ודלא כפני משה דמייתי סייעתא
פירוש הירושלמי. אלא שהקשו עליו דהא מתני' סתמא קתני ברישא
דנאמ ואי ס"ד משו הואיל א"כ אשת כה מאי,
‡ ‡¯·Èלדינא נראה דרב ור' יוחנ הלכה כר' יוחנ דאי בידו לגרשו דא"כ תהי' אסורה לחזור לו ,אע"כ
משנתינו בלא אתחזק ובלא טעמא דהואיל שבידו
דאפי' יש בו כח לגרש אינו נאמ ,דהקושיא
הגע עצמ שהוא כה לא קשי' לדינא ,וא"כ תבנא לגרש מהימ .
לדיננו רב ור' יוחנ הלכה כר"י ואינו נאמ .ומ"מ
נראה לי ע"כ לא פליגי אלא באמר יש לי אחי ויש ][ԉΠ˙˘‡· ‰ ‰ΠÒÂÁÈÈ„ ÌÚË
לו כח לגרש ,דס"ל לר' יוחנ אפ"ה לא מהימ
דאפשר לא אסיק אדעתי' שיכו אותו לגרש ונתכוו Ì Ó‡‰Âבתלמודא דיד מוקי סת מתני' דב"ב
לצערה ,אבל בעובדא דשמואל שהיה מחזיר אחר
גירושי וחזינ שלא נתכוו אלא לטובתה ולא האומר זה בני באתחזק ומהימ משו
לצערה אפשר כ"ע מודי דמיהמ לאוסרה א הואיל ,ולא הקשה כ הגע עצמ שהיא אשת כה ,
נטרפה השעה ולא גירשה ,וא"כ בנידו דיד נמי כיו נ"ל דה קו' דאשת כה הוא תמוה לכאורה ,דהא
דרצה לגרשה בחולי הראשו אלא שהרב הטעה אותו קיי"ל בנתגרשה על תנאי ולא נתקיי התנאי מותרת
מהימ שיש לו אח דהרי לטובתה נתכוו ולא
לצערה.
¯˙ȉ‰Âהשני שעד אחד העיד עפ"י הבעל ששמע
מאורחי שמת אחיו .והנה א נניח
