Page 256 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯‪„È‬‬

‫‪ ‰˙ÚÂ‬לפע"ד יש לנו עדות נכרי מסיח לפי תומו‬ ‫של השר הבישא הנ"ל וש נזכר שמו של‬
‫המומר היינו ש גיותו כאשר הזכיר מעלתו‬
‫ועדי מיני' שכתוב בספר ערכאות וג עדות‬ ‫באגרתו‪ ,‬וג רש כל ציורי גופו אשר לא הוזכר‬
‫הפראפעקט הוא שר ממונה ויש להאמי שדעפי‬ ‫באגרתו אולי אנשי עירו יכירו וידעו‪ ,‬וש נאמר‬
‫ענגלענדר מת‪ ,‬ומעתה א ברור הוא וידוע לה‬
‫שליזר בערנהרט באכרא אחיו של יעקל בעל עדעל‬ ‫כי כבר מת כמו ד' שני ‪.‬‬
‫כינה שמו דעפי ענגלענדר והי' שטאללמייסטער אצל‬
‫הגרא וויטצייא באונגרי ‪ ,‬ואנחנו ידענו שלא הי'‬ ‫]‪[˙"ÏÒÓ È‰ ÌÈ˙Ó‰ Ò˜ Ù· ‰·È˙Î‬‬
‫שו שטאללמייסטער אצל הגרא הנ"ל במש זמ‬
‫הנ"ל שהי' שמו דעפי ענגלענדר והי' מכיר כמה‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬מלבד הפקפוקי על העדות כאשר אבאר‬
‫לשונות אלא זה לבד‪ ,‬וליכא למיחש לתרי דעפי‬
‫שטאללמייסטער אצל אות הגרא ‪ ,‬נמצא היה זה‬ ‫אי"ה הי' העיקר חסר כי אי כא מסיח לפי‬
‫אותו ליזר באכרא וכיו שידע לנו שמש בא ליד‬ ‫תומו עפ"י די ע"כ אמרתי אי מזור ותועלת בכל‬
‫הגרא וממנו להבישא של עכשיו ולא ה' אצל‬ ‫אלו הדברי ‪ .‬והנה בתשובה אחת‡ ביארתי בראיות‬
‫שו אחר בשמו הנ"ל ונכרי מסיח עתה לפי תומו‬ ‫באור היות כי כל המתי ביניה נכתבי בספרי‬
‫בספר מתי הנ"ל שמת‪ .‬וא"כ לפי המבואר בב"ש סי'‬ ‫המתי ע"י הכומר ובאנשי הצבא אצל שר הצבא‬
‫קנ"ח דבמומר סמכיני אעד אחד ביבמה וה"ה במסיח‬ ‫ועלתה בהסכמה הלכה ולמעשה שא ראה ישראל‬
‫לפי תומו א"כ הותרה עדעל הלזו להתנסבא לעלמא‪.‬‬ ‫בפני בפנקס ספר המתי ומצא כתוב איש פלוני מת‬
‫ביו פלוני בחולי פלוני בעיר פלוני ונכתב בי שארי‬
‫‡‪ Í‬כל זה א דבר זה ידוע לכ ‪ ,‬שאעפ"י שכתב‬ ‫מתי והוא פנקס הערכאות ביניה כנהוג ביניה ‪,‬‬
‫א"כ הכתיבה ההיא הוא הסחה לפי תומו של הכותב‬
‫מעלתו שזה כ"ב או כ"ג שנה לא נודע ממנו‬ ‫הראשו וישראל הרואה יכול להעיד ש הארכתי‬
‫מאומה‪ ,‬מ"מ משמע מלשו האגרת וג ממשמעות‬
‫של דברי הקצי ר' רפאל שעכ"פ קוד הזמ הנ"ל‬ ‫מאוד בביאור דבר זה‪.‬‬
‫הי' ברור לכ שהי' אצל הגרא הנ"ל‪ ,‬ושוב נתברר‬
‫לנו עכשיו שאותו שהי' אז אצל הגרא נעתק ממקו‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬זה המומר מת בקאלאטשא עיר גדולה מקו‬
‫למקו וש הי' קבורתו‪ ,‬א מה שהביאני לספק הוא‬
‫דברי מעלתו שכ' וז"ל וכפי הנשמע נשתמד א אי‬ ‫ממשלת ומושב הבישא ואי בה יהודי‬
‫עדות ברור ע"ז עכ"ל‪ .‬וכוונתו מבואר כדי שיהיה‬ ‫ורחוקה מכא כמו ס' פרסאות מי ית לנו אבר כיונה‬
‫יכול לצר די יב מומר לע"א ביבמה‪ ,‬ולזה כתב‬ ‫וג מי יערב לבו לגשת אל הכומר הגדול ההוא‬
‫שלא נתברר לו שנשתמד‪ .‬ותימה רבה אי נימא‬ ‫לבקש ממנו שיפתח לו ספרו ויראהו בפני מיתת‬
‫שידעו בבירור שליזר באכרא הזה היסב שמו דאפי‬ ‫הנ"ל ככל דכ' ומפורש לעיל ע"כ נתיאשתי מ הדבר‬
‫ענלגענדר ונעשה שטאללמייסטער אצל הגרא‬
‫ונטמע בי הגוי ‪ ,‬מה ספק נשאר אחרי זה‪ ,‬דאי‬ ‫הזה לגמרי‪.‬‬
‫לומר כוונתו שספק א קיבל הזאה וטבילה מהכומר‬
‫לש המרת דת‪ ,‬טיפי אלו מה טיב ‪ ,‬כיו שנטמע‬ ‫‪ ‰Ê‬ירח ימי בא אלי הקצי ר' רפאל הנ"ל ושאלני‬
‫ביניה ונעשה מומר וכופר בכל תורה כולה הרי זה‬
‫אח מומר דפליגי ביה הפוסקי ‪ ,‬וע"כ כוונת מעלתו‬ ‫על הדבר זה והשבתי לו כנ"ל ונזדרז הוא ופעל‬
‫דלא נתבאר שליזר באכרא הוא זה שהיסב שמו‬ ‫ועשה אצל הפראפעקט הנ"ל שכתב לו פקידה לכומר‬
‫כנ"ל ונשכר לשטאללמייסטער‪ ,‬וא"כ אי תועלת בכל‬ ‫הנ"ל שימצא כל רצוני הנ"ל בלי איחור וכשבא‬
‫עדות הנ"ל כי שו אחד מהשרי הנ"ל לא הזכיר‬ ‫הקצי הנ"ל והביא לידי פקידה זו כתבתי להרב‬
‫שמו ליזר באכרא רק דאפי'‪ ,‬וא"כ אי לנו שו‬ ‫המאה"ג דק"ק פאקש שהיא קהלה סמוכה‬
‫לקאלאטשא ובקשתי ממנו שישלח אחד מאנשי עירו‬
‫עדות ונפל פיתא בבירא‪.‬‬ ‫לקאלאטשא ע הפקידה אל הכומר‪ ,‬וכ נעשה‬
‫כאשר לנוכח יביט אגרת תשובה מפאקש וגביות‬
‫עדות מהבד" דש והעתק מפנקס המתי בחתימת‬
‫הכומר וחותמו וישראל ראה בעצמו בפנקס שהועתק‬

‫ממנו אות באות‪.‬‬

‫‪‚Ú ÔÓÈÒ‬‬

‫‡‪.Ì˘ ÔȈӷ ‚Ó ÔÓÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬