Page 258 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯‪ÊË‬‬

‫ג"כ בתה"ד הנ"ל ולכל אלו הפוסקי אי לחלק בי‬ ‫מעשה יהדות ומקדש אמרי' שמא הרהר תשובה‬
‫מומר דאז למומר שבזמנינו ואפי' לא הי' מומר‬ ‫בלבו‪ ,‬משא"כ לזקוק מה"ת לחוש שמא בזו רגע‬
‫בשעת קידושי מ"מ רוב הפוסקי ס"ל מיתה מפלת‬ ‫הרהר תשובה‪ .‬וזה כוונת אותה תשובה שהביא‬
‫וא"כ חזי לאצטרופי לע"א ביבמה להתיר ע"י מסיח‬ ‫בתה"ד סי' רכ"ג הנ"ל וז"ל‪ ,‬אי קידש קידושיו‬
‫לפי תומו ועיי בתשו' מהר"מ פאדואה סי' פ"ט‪.‬‬ ‫קדושי וכו' הת בידי הא דקעביד משומד מעשה‬
‫וכו'‪ ,‬והיינו כנ"ל כיו דעביד מעשה יהדות בידי‬
‫‪ ¯ÂÊÁ‬לראשוני א ברור לה שזה ליזר באכרא‬ ‫אמרינ שמא הרהר תשובה בלבו‪ ,‬משא"כ לעני‬

‫היסב שמו דאפ"י ענגלענדר והי'‬ ‫זיקה‪.‬‬
‫שטאללמייסטער אצל זה הגרא שוב נצטר כל‬
‫העדיות הללו יש להתיר אשה זו לעלמא‪ ,‬ואי לא אי‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬בה טע ג' שכתב ש בתה"ד אפקועינהו רבנ‬
‫בידינו להתיר‪ ,‬ומי שדעתו רחבה מדעתינו יפתח פתח‬
‫לקידושי מיניה שלא תבוא לידי מכשול‪ ,‬וזה‬
‫להתירה מכבליה ואנו אי לנו‪.‬‬ ‫שיי דוקא בזיקת מומר דאח ישראל הי' מקדש‬
‫אדעתא דרבנ ואפקעינהו מיניה‪ ,‬משא"כ מומר‬
‫‪.„"Ή Â˙¯Â˙Ï Â˙ÏÚÓÏ ˙Âί· ÈÓ˙ÂÁ Ïη ÌÂ˙Á‡Â‬‬ ‫שקידש אינו מקדש אדעתא דרבנ ולא מצי רבנ‬
‫‪.Ï"ÊÙ˜ ˙·Ë Ë"È '‰ ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫לאפקועי קידושי מיניה‪ .‬ואפשר להמתיק כוונה זו‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪„Ú ÔÓÈÒ‬‬
‫]·‪[¯ÓÂÓ Ì·È ÔÈ Ú‬‬

‫בהגהת מרדכי פרק הנ"ל סי' )כ"ה( ]כ"ח‪ ,‬כ"ט[ וסי'‬ ‫˘‪ÛȯÁ Ô ˘Â ıȯÁ‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫ק"ו ע"ש‪ .‬וז"ל ר' גרשו ב"ר יהודה ז"ל יבמה‬ ‫·‪.È" χÂÈ ÛÒÂÈ 'Â‰Ó ˙"˘Î ˙ÂÈÙÈÙ ÏÚ‬‬
‫שנפלה לפני יב מומר אינה נפטרת בלא חליצה‬
‫דכמו שא קידש קידושיו קידושי וצריכה ממנו גט‬ ‫‚‪ ‰"È‬הגיעני נידו זקוקה למומר שהמיר אחר‬
‫חליצה נמי צרי ע"כ‪ .‬לרבנו שרירא‪ ,‬יבמה שנפלה‬
‫לפני מומר כיו שהורתו ולידתו בקדושה זקוקה‬ ‫נישואיה לבעלה ולא נודע מקומו איה וקול‬
‫ליב ומתעגנה עד דחלי לה אותו המומר‪ .‬וכתב רב‬ ‫יוצא שכבר מת‪ ,‬ושוב אח"ז הגיעני מכתבו שנית ש‬
‫יהודאי אי מדנסיב לה הבעל הוה יב מומר לא בעי‬ ‫נאמר שהאשה שמעה בברור מפי ב המומר שהוא‬
‫חליצה מיני'‪ ,‬וא היה הבעל מומר וישבה תחתיו‬ ‫ישראל כשר ואמר ששמע ממיתת אביו שמת בוודאי‪.‬‬
‫באונס ומת בהמראתו בלא בני אינה זקוקה ליב ‪,‬‬
‫דהאי לאו אחיו ואינה זקוקה נמי לחליצה זהו לשו‬ ‫]‪[¯ÓÂÓ Ì·È· „Á‡ „Ú‬‬
‫החכ בעל העיטור ז"ל )אות ג' גט חליצה ד ו‪ ,‬א(‪.‬‬
‫וכתב ב"י )סי' קנז ד"ה כתב רב שרירא( דמלשו זה‬ ‫‪ ‰ ‰‬עי"ז המכתב האחרו )הנ"ל( ]הו"ל[ עד אחד‬
‫משמע דס"ל להעיטור דר' יהודאי גאו לא בא‬
‫לחלוק על רב שרירא אלא מפרש דבריו ע"ש‡‪ .‬וצ"ע‬ ‫ביב מומר דאשה מותרת לשוק בלי פקפוק‬
‫אי לפרש דבריו אתי מה הי' לו לכתוב די של בעל‬ ‫כמ"ש מהרי"ק שורש קע"ו וכ"כ ב"י סי' קנ"ח ופסק‬
‫בש"ע ש ובב"ש ]סק"ב[ ואי פקפוק‪ .‬וכתב מהרי"ק‬
‫מומר שמזה לא מיירי ר' שרירא כלל‪.‬‬ ‫ש שאסור לעג האשה בזה דאיכא תרי רובא רוב‬
‫המתירי זקוקה ליב מומר בלי חליצה כלל ורוב‬
‫‪ ÏÚÂ‬גו הדי צווח רש"י בתשובה ]במרדכי[ ש ·‬
‫המתירי עד אחד ביבמה‪.‬‬
‫ובתשו' מיי' )לאישות סי' י"ד( ]לספר נשי סי'‬
‫כ"ט[ הלא אעפ"י שחטא ישראל הוא וקידושיו‬ ‫‪ Ó"ÓÂ‬אי בהמ"ד בלא חידוש אפרש בעזה"י דברי‬

‫הגאוני לפי מאי דמייתי להו בעל העיטור‬
‫במרדכי פרק החול )סי' כח( ומה שנאמר עליו‬

‫‪„Ú ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪È"¯„ ¯ÂËÈÚ‰Ï Ï"Ò„ ¯ÓÂÏ È"·‰ ˙ ÂÂÎ ‰‡¯ ΠÔÓÊ· ÂÏ Ì„˜ ‡Â‰Â ‡¯È¯˘ ·¯ ȯ·„ ˘¯ÙÏ ‡· Ô‡‚ ȇ„Â‰È ·¯„ ¯ÓÂÏ ÍÈÈ˘ Íȇ Ú"ˆ .‬‬

‫‪.Ì˘ ‚"‰ Î ÔÈÈÚ ‡Ï ‡ ÌȘÏÂÁ ̉ ̇ ‰Ï‡˘‰ ¯˜ÈÚ·Â .È‚ÈÏÙ ‡Ï ˘"¯Â‬‬
‫·‪. ˙ 'ÈÒ ‚‡¯Ù ˙¯Â„‰Ó ‚¯Â· ËÂ¯Ó Ì"¯‰Ó ˙"¢·Â ‚Ú˜ 'ÈÒ (ÔÈÈ· Ùχ) È"˘¯ ˙·¢˙ ÔÈÈÚ .‬‬