Page 254 - 5
P. 254
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ¯·È
לגירושי שלא כדי לפי דעתו א"כ אזיל ליה ההיתר להאמינו במ"ש יש לי אח מטע הנ"ל ואתחזקה
השני ג"כ לכאורה. איתתא בחזקת איסור יבמה לשוק ונבוא להתירה
עפ"י עדותו של בעל שאמר מת אחי ,ע"כ מטע
][‰Ó·È ˙„ڷ ÏÚ·Â ‡"Ú הואיל ובידו לגרשה אתאינ עלה ,וזה לא שיי
בנידו דיל שהרי הרב הטעהו שאי כותבי לשכ"מ
ÈχÂיש לצדד ולהקל עפ"י מ"ש ה"ה )פ"ג מהל'
גט על תנאי ואי כא הואיל ובידו לגרשה.
יבו וחליצה ה"ה( בש רשב"א )יבמות צד ,ב(
דלמאי דקיי"ל ע"א נאמ ביבמה להתיר מ"ש גבי ]·[Ú¯ Ì˘ ‡ÈˆÂÓÂ Ò Â‡· ‰˘¯‚Ï Â„È
בעל המעיד להתיר דבעי' הואיל ובידו לגרשה ולמה
לא יאומ בלא הואיל כמו עד אחד בעלמא ,ותי' È˙ȇ¯Âבמשנה למל בהלכות )גירושי ( ]יבו
דמשו דבע"א דעלמא אשה דייקא ומינסבא משא"כ
בבעל היא סומכת עליו ולא דייקא .וא"כ י"ל תינח וחליצה פ"ג ה"א[ נסתפק באונס ומוציא
כשאומר הבעל מת אחי או יש לי בני ,אבל בנידו ש רע שאינו יכול לשלחה כל ימיו ,אי מהימ יש
דיד שהוא אמר מפי אורחי לא תסמו האשה על לי בני במגו דהואיל ובידו לגרשה .ומהר"י כולי
דברי בעלה ,שהרי ג הוא עצמו לא ידע מאומה רק בהגה' תמה עליו הא מרצונה יכול לגרשה· .ולפע"ד
ששמע מאורחי ושפיר דייקא ומינסבא ויש להתיר פשוט דכוונתו דסתמא תנ יש לי בני נאמ ,ומיירי
אפי' ביש לו אח ידוע לפנינו ,והוא אמר יש לי בני
כמו עד אחד דעלמא. שאפשר דאמר כ שלא תנשא לאחיו דזימני מרחמי'
לי' ליב והוא אמר יש לי בני להפקיע מיני' ואפ"ה
‡ ‡Ïשרמב" בחי' ב"ב )קלד ,ב ד"ה מפני( תיר מהימ במגו דבידו לגרשה ולפוסלה מאחיו ע"י
גירושי בע"כ ועל זה נסתפק משנה למל באונס
באופ אחר ,דעד אחד דעלמא מהימ משו ומוציא ש רע שאינו יכול לשלחה אי מהימ בכי
מילתא דעבידי לאגלויי‚ ,משא"כ הבעל ממ"נ כל
זמ שהוא חי עודנו לא איכפת לאד בעול אפי' האי גוני או לא.
א יתגלה שאחיו חי או אי לו בני ורק אחרי מותו
שאז צריכי לדינא להתיר אשתו וא אז יתגלה ‰‡¯ Âמקו הספק עפ"י מ"ש תוס' ישני
ששקר ענה כיו שהוא אז כבר מת לא אכפת לי'
בעבידא לאיגלויי משו הכי לא מהימ הבעל בלי בקידושי ס"ד ע"ב )בתו תוד"ה רבי סבר(
מגו שבידו לגרשה וזה שיי נמי בנידו דיד ואי באומר בשעת קידושי יש לי בני נאמ הואיל ובידו
לגרשה אע"ג דאי מגרשי בגט יש מ"מ הואיל
כא היתר. ובדיעבד אי עבר וגרשה מגורשת שיי מגו .וכוונת
מבואר דכיו דאי אמר יש לו בני בשקר עביד
È˙·Âיש לצדד היתר מעיקרא דדינא ,דע"כ לא איסורא שתנשא לשוק באיסור נוח לו יותר לגרשה
בגט יש הכשר בדיעבד עכ"פ ולא תנשא לשוק
אמרי' בירושלמי בעובדא דשמואל שהיה באיסור כלל ,והנה באונס ומוציא ש"ר נמי א עבר
אומר בשעת מיתתו שיכתבו גט לאשתו דחזינ וגרשה מגורשת כמבואר בש"ס שלהי גטי ,ונסתפק
דמרחמי ולא איתכוו לצעורי אלא הת שתחלת משנה למל אי נימא מגו בכי האי גוני או דלמא
דבורו בעני זה היה בשעת מיתתו ובקש לית גט כיו דעביד איסורא דאורייתא לא נימא כ .ואמנ
אבל בנידו שלפנינו שכל ימיו כשאמר יש לו אח בנידו שלפנינו שהיה מוטעה שאי כותבי גט
לא היה מהימ משו דאמר לצעורי דהא אסיקנא לשכ"מ על תנאי בוודאי אזדא לי' הואיל ובידו
לעיל דהלכה כר' יוחנ דאפי' יש לו כח לגרש מ"מ לגרשה אפי' נימא דהיה סבור שא עבר וגרשה
חיישי' לצעורי מכוו ולא מהימ דיש לו אח ,ומעתה מגורשת מ"מ בזמנינו אלו אי היחיד יכול לגרש
י"ל מה שרצה לגרשה בשעת חליו הי' משו דבאמת בלא הזדמנות בית די וסופר וכדומה ולא יזדקקו לו
אי לו אח ואיכוו לצעורי מקדמת דנא ושוב בשעת
חליו חזר בו והיה בוש לחזור ולהודות על האמת
·Î"‡Â '‚ ÔÈ„ ‰¯Ú ˙ÂÎÏ‰Ó ‡"Ù·  ȷ¯ ȯ·„Ó ‰‡¯ ˘ ÂÓÎ ‰Ï ˜ÈÙÓ ÈˆÓ ‰˙Ú„Ó Ï·‡  ˆ¯Ï ‡ÈˆÂÓ Â È‡„ ‚"ڇ :Ì˘ ÈÏÂÎ È"¯‰Ó Ï"Ê .
.·Âˉ Ì˙Ú„Ó ˘¯‚˙‰Ï Ì„È· ȯ‰˘ Ì·ÈÏ ˜˜Ê˙ ‡Ï˘ È„Î ÔÎ ¯Ó‡˘ Ô È˘ÈÈÁ ‡Ï ÔÓ‡ ÌÈ · ÈÏ ˘È ¯Ó‡ ̇„ ¯ÓÂÏ ˘‡¯· ˘È ̘Ó
‡Ï˘ ‰˙‡ Â˙·‰‡· ‰ȇ 'ÂΠ„ ÔË ·˙ÈÓÏ ·Ë„ ˘¯‚˙‰Ï ‰˘‡‰ ‰ÓÈÎÒ‰ ‡Ï ‡Ó˘ ˘ÁÈÓÏ ‡Îȇ È˙·„ Ï"Ê ¯·ÁÓ‰ ·¯‰Ï Ï"Ò Ó"Ó
˙Ô„ ˘ 'ÈÒ Ú"‰‡ ̉¯·‡ ˙ȯ· ˙"¢·Â] .ÌÈȯ‚ÂÒ·˘ ‰‚‰· ‰ ‰Â ‰"„ ËÎ 'ÈÒ ‚"Á ¯ÊÚÈÁ‡ '¯Â .Ï"ÎÚ ˜Â„ ‰ Ú ¯˜˘ „Ú Ì·È ÈÓ˜ ÏÂÙ
·„·¯.[¯"˘ ‡ÈˆÂÓÂ Ò Â‡Ï Èӄ ‚ÈÓ ‡ÎÈÏ Î"Ú· ‰˘¯‚Ï Â„È· Ôȇ„ Ê"‰Ê· Î"‡„ Ó"ÏÓ‰ È
‚‡"Á· ÏÈÚÏ ‰‡¯Â] .¯Á‡ ÌÚËÓ Ï·‡ ÔÈ„‰ ÌˆÚ Â Èȉ .ÔÎ ·˙Î È ÙÓ ‰"„ ‡ ,‚Ϙ ·"·Ï 'ÈÁ· Ô"·Ó¯‰ Ì‚˘ ÔÈȈ Ì˘ Á"Â·È 'ω ‡"Ú¯ ÔÂÈÏ‚· .
.ÂÎ 'ÈÒ Ô¢˘ ‡"¯‰Ó ˙"¢·Â ‚ ˙‡ ÂË 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"„ÓÁ ˙"¢ '¯Â .[ˆ 'ÈÒ