Page 71 - 5
P. 71
Ì˙Áסימ ח ËÎ ¯ÙÂÒ
ס"ל דוכתב לה גבי גט מיותר לגז"ש דתרי פעמי ˘"ÓÂפר"מ במ"ש הרב"י )סי' קכה( בש הקונדרסי
כתיב וכתב לה כמ"ש תוס' גטי צ"א ע"ב ד"ה
בכתיבה מתגרשת וכו' והוה ס"ל להס"ד דחד מופנה שע הגליו יש לו להיות ארכו יתר על רכבו
לגז"ש ולא דרשי' מיני' וכתב לה מ"מ אלא דוקא כמו ס"ת דלמטה טפח עכ"ל .והוקשה לפר"מ הא
בספר ובדיו וילפי' מזוזה מיני' הכי ס"ל לברייתא עכ"פ ס"ת אור הכתב בלי גליו הוא יותר מרחבו,
דמנחות ודלא כמתני' דעלה של זית הכי הוה ס"ד, לק"מ ,כי אי אנו למדי מס"ת ממש ,דא"כ יהי'
א לבסו פרי הש"ס )לד ,א( אע"ג דמופנה מ"מ אור אמה וארכו כהקיפו א ילפי' מלשו ספר שלא
א"א לגז"ש לעקור משמעותי' דקרא על מזוזות, יהי' כאגרת שארכו כרחבו אבל ספר ארכו יותר
ואסקינ אדרבא וכתבת כתיבה תמה ממשמעותיה מרחבו ויש לספק א גליו בכלל ספר או לא ,וקאמר
משמע דלא לכתוב אאבני אלא כתיבה תמה והדר הרי ס"ת יש לו גליו מלמטה טפח והוא בכלל ספר
על מזוזות ולא איצטרי גז"ש אלא לגילוי מילתא א"כ כל שהוא ע הגליו ארכו יתר על רחבו יצא
ולזה לא צרי ההפנאה וסגי למיל מפ' סוטה ומפ'
מל כמ"ש תוס' ,וא"כ שוב אייתר וכתב לה דגט מכלל אגרת ונכנס לכלל ספר.
אע"כ וכתב לה מ"מ אפי' אעלה של זית ושלא בדיו
וספר לספירת דברי ואי כא מחלוקת לדינא בי ‰ ‰Âדעת התוס' )מנחות לב ,ב ד"ה כתבה( ורוב
רש"י לתוס' ודי הניי לנו להשוות המחלוקת.Ê הראשוני דלא בעינ דומיא דספר ,כי ספר
לספירת דברי הוא דאתא ורשב"א בחי' פ"ב דגיטי
‡ ˙„Âצדיק ביו"ד ימי הפוכה כיו שכ דעת כ' בש הירושלמי משו"ה פסול במחובר מה ספר
בתלוש א גט בתלוש והנה דברי הירושלמי נאמרי
המקובלי כמ"ש במשנת חסידי' מס' אמתני' פלוגתא דריה"ג ורבנ קאמר ריה"ג דומי'
תפילי פ"א אות יוד ובס' מצת שמורי ד ל"א ע"א דספר מה ספר בעלי חיי לא א גט בע"ח לא ורבנ
וא"כ כיו שג תינוק קורא אותה צדיק אי נפסול מה ספר תלוש א גט תלוש ,וכ' פני משה דירושלמי
פליג אש"ס דיל דס"ל לרבנ ספר ספירת הדברי
הגט בשביל זה והוא פשוט. מדלא כתיב בספר ולא ילפי' מיני' שו דומי' דספר
ע"ש וא"כ ק' אהרשב"א אי שביק ש"ס דיל ונקיט
˙ Âכ' פר"מ מההרשאה שנכתב לא תואר ולא הדר, כהירושלמי .והנלע"ד דס"ל להרשב"א דלא פליגי
ירושלמי דמדלא כתיב בספ"ר ש"מ יכול לכתוב
והנה א נכשיר הגט לא נקפיד על ההרשאה רק בעלה של זית ובכל דבר ,א מדלא כתיב וכתב
מטע שכ' הר" הביאו הריב"ש בתשובה )סוס"י שצ( ספירת דברי וכתב ספר ש"מ נהי שאינו צרי
שזה מורה שמהסדר הי' מא דהוא ויש לחוש לכמה לכתוב בספר אלא אפי' על עלה של זית מ"מ אותו
פסולי בגט ,וכא שיש מכירי שכבר נטל כתב עלה יהי' לו דמיו ספר בתלוש ואי להכי לחוד הו"מ
סמיכות מהרב הזק זצ"ל ומוחזק בהוראת או"ה למיכתב וכתב לה ]שטר[ או אגרת ,ומדכתב ספר
וכבר סידר כמה גטי לא נחוש לשארי פסולי ונקבל ש"מ ספירת דברי ולעול לכ"ע לא בעי ספר ממש
התנצלותו דמחמת מהירות וסופר שאינו הגו נעשה אלא מאי דאתמר אתמר ועיקור קרא לספירת דברי .
כל אלה. ‡ Íב"ש סי' קכ"ה ס"ק י"ד כ' דרש"י במנחות ל"ב
‡ Íמ"מ קלות דעת חזינא הכא כיו שידע שהזמ בעי שירטוט מדאורייתא וכתב עוד סק"כ דארכ
יתר על רחב יש קפידא בדבר כמו שרטוט כוונתו
בהול והסופר אינו רגיל היה לו לעמוד על דלרש"י דאוריי' בעי דומיא דספר ממש לכל מילי.
הסופר בכתיבתו ולצוות על העירוי שיהי' מעורה והנה דברי רש"י אלו מרפס איגרא וכבר תמה עליו
כהוג ולחבר ולדבק האותיות ,וג להשגיח על כותב בתוס' ש ומי יכחיש משנה שלימה דכותבי על
ההרשאה ,אי זה אלא קלות וחסרו יראה א איננו
חסרו חכמה ,ע"כ א יסכימו עמי הריני אוסר עלה של זית ושלא בדיו בס ובסיקרא.
הוראתו של זה מיו שיודיעוהו מכתבי זה עד עמדו
לפני רב מופלג אחד על כור הבחינה א לא שכח, „"ÚÏ ‰Âליישב דברי רש"י על נכו דהוה ס"ל אי
וש יקבל עליו דברי חבירות שלא להגיס לבו
בהוראה וזה הנסיו יהי' אחר י"ב חודש מיו כתיבת יעלה על דעת הס"ד דש דגז"ש שאינו
הגט כדי שא אולי לא יעמוד בנסיו ונמצא שאינו מופנה משו צד יעקור קרא ממשמעותו דכתיב
יודע נתלה בשכחה בתו יב"ח והגט כשר במקו וכתבת על מזוזות וניל לכתוב על ספר אע"כ הוה
:‰ 'ÈÒ Á"‡ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ ‡ ,ËÈ ÔÈËÈ‚ Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .Ê
