Page 75 - 5
P. 75
Ì˙Áסימ ט ‚Ï ¯ÙÂÒ
אע"ג לאשמועי' אעפ"י שכבר כ' הסופר לשמה לא וכש שלעני לשמה א כ' חציו הראשו שלא
אמרי' שוב סתמא לשמה קיימא ודלא כמהרי"ו. לשמה ונמל וכ' חציו השני לשמה לא מהני
להכשיר חציו הראשו שנכתב בטעות ה"נ בחקיקה
‰‡¯ ‰ÓÂלהרמב" טפי יש להחמיר בפסול שלא כ והא דפשיטא ליה בשלא לשמה מייתי ראי' מש"ס
גיטי פ"ב )כג ,א( דתני' כשהוא כותב כאלו כותבו
לשמה שאינו ניכר מפסול הניכר כגו לשמה מאי לאו כשהוא כותב תור לשמה כאלו
שהרחיקו עדי מהגט ומטע שכ' הרב"י סס"י כותב תופס לשמה ואמאי לא אמר כשכותב חצי
משו קל"א דטע דמזוי מתוכו דלמא אתי למסמ האות לשמה כאלו כותבו כולו לשמה אע"כ דלא
עלייהו וזהו לא שיי בפסול הניכר ,והמהרי"ו ס"ל
בהיפו יותר יש להחמיר בפסול הניכר דהיינו חק מהני אלו דברי מהרד" ז"ל.
תוכות מפסול שלא לשמה דס"ל הטע מזוי מתוכו
משו גזירה אטו )חתימה( ]כתיבה[‡ וכמסקנת תוס' ‰ ‰Âבסי' קכ"ה סעי' ד' בהגה"ה פסק בפשיטות
גיטי ד' ע"א סו ד"ה מודה וכו' משו"ה טפי איכא
כתה"ד ומהרי"ו ולא עשה למו זכר מפלוגתת
למגזר בפסול הניכר מפסול שאינו ניכר. מהרד" .ואמנ בסי' קל"א מייתי לעני חת חציו
סת וחציו לשמה מייתי פלוגתא וס"ל דתלי' בהנ"ל,
][¯Â‰¯‰· È‚Ò Â‡ ‰Ù· ÔÈ Ú· ‰Ó˘Ï ‰·È˙Î ותמיה נשגבה בעיני דלפע"ד בשלא לשמה אי כא
מחלוקת כלל דודאי כ"ע מודי להרד" אי כתב
‰ ‰Âכתב הטור )סי' קלא( צרי שיוציא בשפתיו חציו שלא לשמה ממש או אי נימא דסתמא שלא
לשמה קיימא ושוב בחציו השני נמל וכתבו לשמה
שכותבו לשמה ולא סגי בהרהור ומחשבה דלא מהני לשמה דחציו השני להכשיר הפסול דחציו
וכ' ב"י כמו בס"ת וכ"כ הרב ב"ש .והמעיי בלשו הראשו .ולא דמי לחקיקת חציו השני שעי"ז נפסל
הרא"ש ריש הל' ס"ת )סי' ג( בדברי בעל התרומה )סי' ג חציו הראשו וס"ל למהרי"ו כששוב מתק חציו
קלא( דמייתי ש ובהרב"י ביו"ד סי' רע"ד ובמרדכי השני בכתיבה חוזר חציו הראשו להכשירו הראשו
ש )גיטי סי' תנב( יראה ויבי דכל מילתא דבעי ולא מדמינ וכתב ולא וחקק ללה לשמה והחילוק
לשמה תלי' אי סתמא לשמה קאי סגי במחשבה, קל להבי ,ומהרי"ו לא מיירי מנכתב חציו שלא
ואפי' בסתמא כשחיטת קדשי ריש זבחי וכל שאי לשמה אלא מסברא מילתא אחרית' דנהי דגט סתמא
סתמו לשמה בעי דיבור ולא סגי במחשבה ,ומשו"ה שלא לשמה קיימא מ"מ בחתימת העדי שכבר נכתב
לפסול קדשי ע"י פיגול כיו דסתמו' לאו להכי הגט לשמה שוב סתמא נמי לשמה קיימא ואפשר
קיימא ומשו"ה בעי דיבור ,ומשו"ה בעיבוד עורות דהרד" מודה לזה ולא נמצא חולק על סברא זו
לס"ת דסתמייהו לאו לס"ת קיימו וכ כתיבת גט
דסת אשה לאו להתגרש בגט זה קיימי בעי דיבור, כלל.
ובכתיבת ס"ת פליגי וס"ל לרש"י )במרדכי מנחות סי'
תתקמט( סתמא לקרות בו נכתב ולא בעי דיבור ואינ ‡ ‡Ïיע כי המהרי"ו מייתי ראי' מנוסחת הרמב"
ס"ל סתמא לאו לשמה ובעי דיבור .וממש כ"ע
מודי בכלל כל שסתמא לשמה סגי במחשבה אפי' שלפנינו דמכשיר בחתימת עדי והארי
בסת כשחיטת קדשי וכל שאי סתמו לשמה בעי לכתוב שהסופר כבר כ' לשמה וכו' ש"מ משו
שכבר נכתב לשמה תו לא חיישי' לחתימת העדי
דיבור ואפי' בדיעבד מעכב·. ומיהו אי לאו דע"מ עיקר הי' לנו לפסול מדרבנ
מיהת וכו' כמבואר לעיל א"כ מבואר מזה דלנוסחא
][ÌÈ˘„˜· ‰·˘ÁÓ שלפנינו והיא מקויימת מהטור סי' קל"א דפוסל
בחתימת עדי ש"מ בהיפו דאפי' שכבר כתב
ÔÈ˘Â„È˜·Âר"פ האיש מקדש בעי למיל גיטי הסופר לשמה מ"מ פסול בחתימת עדי וע"כ
בחתימה סת איירי דאי בחתמו בהדי' שלא לשמה
וקדושי משחיטת פסח ותרומה וקאמר הדרא קו' לדוכתי' מה לו להארי שכ' הסופר לשמה
Ë ÔÓÈÒ
‡.· ,‚Ó Û„ „"Á ÌÈÈÁ Ô· ¯·Á È˘ÈÏ· ‰È‚‰ ÔΠÏ"ˆÎ„ ¯Â¯· .
·Â‡ (Ì˘ ¯·ÁÓ‰) ·˙΢ ‰Ê ,˙ȈȈ Ì˘Ï ‡Ï ÔÈËÂÁ ˙ÈÈÂÂË Ì˙Ò„ :Ï"Ê ˙ȈȈ ÈËÂÁ ˙ÈÈÂË È·‚Ï ‰"˜Ò ‡È 'ÈÒ Á"‡ ‡"¯‚· ¯‡Â·Ó ÔΠ.
˘Â È·¯ ȯ·„Ï ‡"¯‚‰ ȯ·„ ÏÚ ÔÈȈ [‚Ò˜˙ ·ÂϘ˘] Á"‡ Ú"¢ ÏÚ ‰¯Â˙ È¯Ú˘ ÏÚ·Ó ˙‰‚‰·Â .˙ȈȈ Ì˘Ï ‡Ó˙Ò Ê‡„ 'ÂΠ¯Ó‡È
.(ÌÈÏ˘Â¯È ÔÂÎÓ È"Ú „"Ò˘˙ Ì-È Á"Ó„ ] .Ì˘ È"ÒÂÒ È"··Â Ë"Ò ‡"Ϙ 'ÈÒ Ú"‰‡· 'ÈÚ :ÛÈÒ‰ ԇÎ