Page 74 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪·Ï‬‬

‫‪Ë ÔÓÈÒ‬‬
‫]‪[Ë‚· ‰Ó˘Ï ÌÈ„Ú ˙ÓÈ˙Á‬‬

‫יעקוב עד שנכתב בכשרות‪ .‬ואותה השאלה עצמה‬ ‫˘‪·¯ ‰"‰ ‡·¯ ‡ ‰ÎÏ 'ÈÊÁ„ ‡·¯ ‡¯·‚Ï ‡·¯ ‡ÓÏ‬‬
‫שאל בעל תה"ד ממהר"ח סי' כ"ז‪ ,‬והשיב להכשיר‬ ‫‪ÌÈÊ‚‡ Ï‚ ‚ÏÙÂÓ‰ ı¯Á‰ ‚"‰Â‡Ó‰ ˜„ˆ ԉΠ¯Ó‬‬
‫מטע כיו שכתב וגמר האות בהכשר הכל הול‬ ‫‪„"·‡ ı"Î È" ˘¯È‰ ‰"ÂÓ ˙"˘˜Î Ì˘Â·‰ ˙‚¯Ú‬‬
‫אחר גמר וחתימת האות כיו שגמרו בכתיבה ולא‬
‫בחקיקה שהרי גרר הכל ופני חדשות באו לכא‬ ‫„˜"˜ ‪.‡"ÚÈ ˜‡Ë‡Ù‬‬
‫ומתכשר ג חציו הראשו שנפסל מתחלה ע"י‬
‫חקיקת חציו השני ועכשיו חוזר ומתכשר‪ ,‬אבל אי‬ ‫‪ ˙ÂÓÈÚ‬ימינו הגיעני אודות שכיב מרע שגירש‬
‫לאו הכי לא הי' מכשיר מטע ע"מ כרתי דטפי שיי‬
‫מזוי מתוכו בחק תוכות מבשלא לשמה דחק תוכות‬ ‫אשתו מפני זקוקת יב רחוק מאד ומפני‬
‫ניכר ואיכא למיגזר טפי אטו כתיבה מבשלא לשמה‪.‬‬ ‫הנחיצה שכחו העדי לומר זה לזה ראה שאני חות‬
‫לש המגרש וכו' ועד אחד אמר שמ"מ חשב לשמה‬
‫]˘‪[‰Ó˘Ï ‡Ï˘ ‰ÓÈ˙Á· Ì"·Ó¯‰ ˙ËÈ‬‬ ‫וע"א אומר שחת סת ‪ .‬ונפשו היפה צלל במי‬
‫הפוסקי האדירי והראה פני לכא ולכא בשאלתו‬
‫‪ ÍÂ˙·Â‬הדברי כתב לולי דמסתפנא הייתי אומר‬
‫לחוות דעתי הקלושה‪.‬‬
‫דלפי הנוסחאות ברמב" פ"ג הל' ח' ]מהל'‬
‫גירושי [ ע"ש דהכשיר א חתמו העדי שלא לשמה‬ ‫‪ ÔÚÈÂ‬כי שרש דבר זה פתוח עלי לשו ד"מ סי' קל"א‬
‫)כמ"ש התה"ד ש נוסחאתו( היינו דוקא כגו שחתמו‬
‫סתמא ולא פירשו לשמה דאע"ג דסת אשה לאו‬ ‫)אות ד( ובאמת דבריו צריכי ביאור ולא ראיתי‬
‫לגירושי קיימא כדאיתא בתוס' ובאשרי פ' כל הגט‬ ‫מי שנתעורר עליו ע"כ אעתיק פה דבריו ונבאר‬
‫)כה‪ ,‬ב(‪ ,‬הנ"מ לגבי כתיבה אמרי' סת אשה לאו‬ ‫בעזה"י וממילא רוחא שמעתא לנידו שלפנינו‬
‫לגירושי קיימא אבל א כבר צוה הבעל לכתוב הגט‬
‫וכתב סופר הגט לשמה תו אמרי' אחתימה דסתמא‬ ‫בעזה"י‪.‬‬

‫לשמה קיימא‪.‬‬ ‫] ‪[‰Ó˘Ï ÌÂ˙ÁÏ Íȯˆ˘ ‰ÓÈ˙Á‰ ÚˆÓ‡· ¯ÎÊ‬‬

‫‪ ‡ ˘ÈÏÂ‬דהרמב" משמע כוותיה וז"ל סופר שכתב‬ ‫‪ Ï"ÊÂ‬ד"מ בתה"ד סי' רכ"ח ובתשובה מהרי"ו סי'‬

‫הגט לשמו ולשמה כהלכתו וחתמו העדי‬ ‫כ"ז מעשה באחד שחת סת ואחר שחת‬
‫שלא לשמה הואיל ומסרו בעדי כשר שאי העדי‬ ‫מקצת שמו נזכר שלא אמר לשמו ולשמה ואמר אני‬
‫חותמי על הגט אלא מפני תיקו העול עכ"ל‬ ‫חות לשמו וכו' והכשירו החתימות‪ ,‬חדא שהעד‬
‫רמב" ‪ .‬ומה צור לזה שהסופר שכתב הגט לשמו‬ ‫אומר שחת לשמו ואעפ"י שלא אמר בפירוש והעד‬
‫אכתי לא ידעי' שצרי לכתוב לשמה אלא‬ ‫נאמ ע"ז‪ .‬ותו דהא לא גמר חתימתו שלא לשמו‬
‫לאשמועינ כבר דכ' הסופר הגט לשמה לגבי חתימה‬ ‫ומאחר שגמרו לשמו הגט כשר‪ .‬ותו אפי' כתב כל‬
‫סתמא לשמה קיימא אע"ג דנקט טעמא שאי העדי‬ ‫שמו שלא לשמו ולשמה‪ ,‬מ"מ כיו שכ' אח"כ ב‬
‫חותמי אלא מפני תיקו העול משמע הא לא"ה‬ ‫פלוני עד ובהכי סגי עכ"ל‪ .‬ומהרד" הארי בתשובה‬
‫הוה פסול שמא אי לאו האי טעמא הוה פסול‬ ‫בית א' חדר ג' במי שכ' מקצת אות שלא לשמו‬

‫מדרבנ עכ"ל מהרי"ו ש ‪.‬‬ ‫וגמרו לשמו ודעתו לפסול וע"ש עכ"ל ד"מ‪.‬‬

‫‪ Ì Ó‡Â‬מהרד" בית א' סי' ג' חולק ועיי' היטב בס'‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬הנ דיני לאו בפירוש אתאמר בהני תשובות‬

‫גט פשוט סי' קכ"ה ס"ק ל"ח ל"ט‬ ‫אלא בכללא אתאמרו‪ ,‬כי עיינתי בתה"ד‬
‫ופלוגתתנו הוא דכיו שנחקק קצת חצי האות נפסל‬ ‫ומהרי"ו ומהרד" ולא מצאתי אלא מה שאכתוב כא‬
‫כל האות שוב אחר כ לא מתכשרא חציו הראשו‬ ‫והוא בתשו' תה"ד דהי' השאלה בעד שבחתימתו‬
‫ע"י תיקו חציו האחרו ומייתי ראי' דהא וכ' לה‬ ‫נדחה ידו באמצע כתיבת האות ומחק וגרר החצי‬
‫לשמה בחדא מחתינהו וכתב ולא וחקק ולה לשמה‪,‬‬
‫שנכתב שלא כהלכתו ונשאר חצי האות כעי‬
‫והוסי עליו ועשאו בי"ת או מ" שהתה"ד רוצה‬
‫להכשיר כיו דעידי מסירה כרתי ולא שיי הכא‬
‫למגזר חתימה אטו כתיבה משו דלא שכיחא‪ .‬ותו‬
‫כ' דאפי' יהי' חתימת שמו בפיסול מ"מ מתכשר בב‬