Page 150 - IYUN
P. 150

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫קנ‬

          ‫סימן ערב ‪ -‬על איזה יין מקדשים‬

                                  ‫סעיף א‬

                                                           ‫א[ יין שריחו רע‪:‬‬
‫א‪ .‬אם מסריח קצת מחמת שמונח בכלי מאוס וריחיה וטעמיה חמרא ומברכים עליו‬

  ‫בפה"ג ומ"ט ‪ -‬אסור לקדש עליו משום הקריבהו נא לפחתך וגו' {שו"ע וס"ק ב}‪.‬‬
   ‫ב‪ .‬בדיעבד ‪ -‬משמע מדברי הרמב"ן דלא יצא‪ .‬ויל"ע בזה {ס"ק א וד"ה אין מקדשין}‪.‬‬
‫ג‪ .‬להבדלה ‪ -‬רע"א מסתפק בזה‪ ,‬ונ' פשוט לאיסור כיון שהטעם הוא משום הקריבהו‬

                               ‫נא לפחתך‪ ,‬וכ"ה בברכי יוסף‪{ .‬ס"ק א וד"ה על יין}‪.‬‬
                      ‫ד‪ .‬נקלט בו ריח אחר ע"י החבית ‪ -‬צ"ע‪{ .‬אות ג וד"ה שריחו רע}‪.‬‬
‫ה‪ .‬טעמו חומץ [שבני אדם נמנעין לשתותו משום חמיצותו] ‪ -‬אין מקדשין על היין דריחיה‬
‫חמרא וטעמיה חלא (רמ"א)‪[ .‬וגם בפה"ג אין מברכין עליו]‪ .‬דבתר טעמא אזלינן וכחלא‬
           ‫דמי‪ ,‬ולכך לקמן בטעמיה חמרא מקדשין עליו אף על גב דריחו חלא‪.‬‬
  ‫[ולדעת התוספות כיון דטעמיה חלא כל שכן דריחו נעשה חלא מקודם]‪{ .‬ס"ק ד ואות ו וט}‪.‬‬

                                                               ‫ב[ יין מגולה‬

‫א‪ .‬האם מקדשין עליו ומ"ט ‪ -‬אין מקדשין עליו‪ ,‬ואפילו האידנא דלא קפדינן אגילוי‪,‬‬
‫משום שאין מצויין אצלנו נחשים‪ ,‬אפ"ה אסור משום הקריבהו נא לפחתך‪{ .‬שו"ע‬

                                                                       ‫וס"ק ג}‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם עמד שעה אחת מגולה ‪ -‬אין להקפיד האידנא כל זמן שלא נמר טעמו וריחו‪.‬‬
‫ובמגן אברהם משמע דמצדד מדינא להקל אפילו במקום שהיין מצוי‪ ,‬בשעה‬
‫מועטת‪ .‬והח"א כ' דדוקא במקום שהיין ביוקר דלא קפדי כולי האי בגילוי מועט‪.‬‬
‫אבל המקדש על השכר [בשחרית] יהיה זהיר בזה‪ .‬ונראה דבאין לו אחר‪ ,‬אין‬
‫להקפיד בדיעבד‪ ,‬גם בשכר כמו ביין‪ .‬וטוב יותר לקדש על זה משישאר בלי קידוש‬

                                                           ‫כלל‪{ .‬ס"ק ג ואות ה}‪.‬‬
   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155