Page 147 - IYUN
P. 147
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי רעא -דיני קידוש על הייי קמז
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) (שו"ע) .ובא"ר מצדד להכריע להלכה כדעה זו ,אך המחבר סתם כדעה הראשונה
בסתמא ומשמע שסובר שכן עיקר להלכה .וע"כ אף שאין למחות ביד המקילין
דיש להם ע"מ לסמוך ,מ"מ לכתחלה נכון ליזהר בזה מאד .ולכתחלה לכו"ע צריך
שיטעום המקדש כשיעור {ס"ק עב וד"ה וי"א}.
ג .בשתה אחר שלא כיון להוציאו בברכתו -אם שתה אחר שלא כוון עליו בברכה
ואותו האחר בירך מחדש משמע שאין יוצאין בטעימתו ודינו כאלו נשפך הכוס
לקמן{ .ס"ק סט}.
ד .טעימת השומעים( :א) האם יטעמו כולם ומה השיעור -מצוה מן המובחר שיטעמו
כולם (שו"ע) .טעימה בעלמא ,וא"צ מלא לוגמיו רק לאחד{ .ס"ק עא}.
(ב) האיך ינהגו בשיש רק כמלא לוגמיו לאחד ומ"ט -מוטב שיטעום אחד כשיעור
והמסובין לא יטעמו כלל ,כדי שישאר הנותר למחר לקידוש או להבדלה{ .ס"ק עא
ואות עג}.
ה .בשאר דברים הטעונים כוס האם סגי בטעימת אחר -בשאר דברים הטעונים כוס
מודים הגאונים דסגי בטעימת אחר (שו"ע) .דדוקא קידוש שהוא ד"ת ואסמכוהו
אקרא לקדש על היין{ .ס"ק עד}.
סעיף טו
י[ הפסק בין קידוש לשתיה:
א .קידש וקודם שטעם הפסיק בדיבור ,האם חוזר ומברך בפה"ג וקידוש ומ"ט -חוזר
ומברך בפה"ג וא"צ לחזור ולקדש (שו"ע) .דההפסק אינו מגרע אלא ברכת בפה"ג
מפני ששח בין ברכה לטעימה ,אבל הקידוש כבר יצא ,שהיה על הכוס כדין{ .ס"ק
עו}.
ב .מה הדין בהפסיק בדיבורים השייכים לסעודה או לקדוש -לא הוי הפסק בדיעבד
וא"צ לחזור ולברך{ .ס"ק עה}.
יא[ קידש ונמצא שהוא חומץ או מים:
א .האם חוזר ומקדש ,ומ"ט -אם קידש על הכוס וסבר שהוא יין ,ונמצא שהוא חומץ
או מים ,יקח כוס אחר של יין ויברך בפה"ג ויקדש שנית ,דכיון שלא היה יין נמצא
שלא קידש על הכוס כלל[ .אבל כשנמצא שכר או חמר מדינה א"צ ליקח כוס אחר לקידוש
אלא יברך עליו שהכל וישתה]{ .ס"ק עח}.
הולך
במדבר
(שמד)
