Page 152 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫קנב‬

‫(ג) מנהג העולם ‪ -‬כסברא ראשונה (שו"ע)‪ .‬ובא"ר משמע דביין שהוא לבן יותר‬
‫מדאי נכון לחוש לדעת הרמב"ן שלא לקדש עליו אלא בשעת הדחק שאין לו‬

‫אדום‪ ,‬או שהיין האדום אינו טוב‪{ .‬ס"ק יב ואות כ}‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם מבדילין עליו ‪ -‬מבדילין עליו (שו"ע)‪ .‬אם הוא חמר מדינה שהכל שותין אותו‬

‫שם‪ .‬דלא גרע משכר‪{ .‬ס"ק יא}‪.‬‬
‫ג‪ .‬קידוש שחרית ‪ -‬מותר לקדש עליו בשחרית לכו"ע‪ ,‬לפמש"כ האחרונים לקמן‬
‫דבשחרית נוהגין להקל לקדש על כל משקה שהוא חמר מדינה‪{ .‬ס"ק יא וד"ה בס"א‬

‫על יין}‪.‬‬

‫סעיף ה‬

‫ה[ יין חי‪:‬‬
‫אם הוא חזק ‪ -‬אפי' אם הוא חזק שראוי למזוג על חד תלת מיא‪ ,‬מקדשים עליו‪.‬‬
‫ומ"מ יותר טוב למזגו‪[ .‬מצוה מן המובחר]‪ .‬ובלבד שיהא מזוג כראוי (שו"ע)‪[ .‬שלא‬
‫יחלישנו יותר מדאי]‪ .‬הגה‪ :‬ויינות שלנו יותר טובים הם בלא מזיגה (רמ"א)‪ .‬והמברכין‬
‫על היין שאין בו אלא מתיקות בעלמא וטעמו כמים‪ ,‬מברכים לבטלה ואינם‬

‫יוצאין ידי קידוש‪{ .‬ס"ק יג‪,‬יד}‪.‬‬

‫סעיף ו‬

‫ו[ יין צמוקים‪:‬‬
‫א‪ .‬באיזה אופן מקדשים עליו ומ"ט ‪ -‬יין צמוקים [שכותשן ונותן עליהם מים ותוסס]‪,‬‬
‫מקדשין עליו‪( .‬והוא שיש בהן לחלוחית קצת בלא שריה)‪( .‬שו"ע)‪ .‬ואם אינו יוצא מהם‬
‫שום לחלוחית אף אם ידרכום ברגל או יעצרום בקורה אלא ע"י שריה בלבד‪ ,‬אין‬

‫מקדשין עליו ואפילו בורא פה"ג אין מברכין עליו‪{ .‬ס"ק יז}‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיעור המים שנותנין בו ‪ -‬כמבואר לעיל דאחד מששה יין במים ודאי בטל ואין‬
‫מברכין עליו בפה"ג‪ ,‬אף כאן צריך שיהיו הצמוקים מעט יותר מאחד מששה‬
‫נגד המים‪[ .‬ונחלקו האחרונים אם משערינן את גודל הצמוקים כמו שנתהוו אחר שנפחו ע"י‬

‫המים‪ ,‬או כפי עת נתינתן למים‪ .‬ומ"מ אם חמר מדינה הוא יוכל לקדש עליו בשחרית]‪.‬‬

‫ויש שסוברים דכ"ז שיש בו טעם יין‪ ,‬יין מקרי‪ .‬מ"מ כל ירא שמים יזהר בזה‪ .‬וסתם‬