Page 195 - IYUN
P. 195
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי רפד -דיני הפטרה וברכותיה קצה
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) סימן רפד -דיני הפטרה וברכותיה
סעיף א
א[ תקנתה:
א .כמה פסוקים ומ"ט( ,א) בשבת -אין פוחתין מכ"א פסוקים אא"כ נגמר הענין
בפחות (שו"ע) .והטעם מפני שפ"א גזרו גזירה על ישראל שלא יעסקו בתורה,
וקראו בנביאים שבעה וברכו עליהם כנגד השבעה שהיו צריכים לעלות ולקרות
בתורה ,ולא היו קורין עם כל אחד פחות מג' פסוקים והרי בין כולם כ"א פסוקים,
לכך אף על פי שהגזירה בטלה מנהגא לא בטל ,ומשו"ה תקנו שהמפטיר יקרא
בנביא לא פחות מכ"א פסוקים{ .ס"ק ב}.
(ב) ביו"ט -ביום טוב שקורין ה' סגי בט"ו פסוקים (רמ"א).
ב .מ"ט קורא המפטיר בתורה תחילה -מפני כבוד התורה{ .ס"ק ב}.
ג .תקנתה אחר קריאת התורה; (א) האם קורין בלא קריאה בס"ת -אף על פי שתחלת
התקנה היתה על קריאת הפטרה אפילו בלא קריאת ס"ת ,עכשיו שנתבטלה
הגזרה לא תקנו לברך על הפטרה כ"א אחר קריאת ס"ת{ .ד"ה אבל בלא"ה}.
(ב) בנמצא פסול לאחר שקראו בתורה -אפ"ה מפטירין אחריה ומברכין הברכות
לפניה ולאחריה .ואם מתחלה ידעו שהיא פסולה ולא היה להם אחרת וקראו
בה בלא ברכה ,משמע בפמ"ג דאפ"ה צריך אח"כ להפטיר ולברך על ההפטרה,
אבל ברע"א משמע דבאופן זה הוי כלא קרא כלל ואין להפטיר אח"כ בברכה ,וכן
מסתברא{ .ס"ק ג וד"ה אסור}.
ד .תקנתה בצבור; התחילו בעשרה ויצאו מקצתן -מותר לגמרה עם ברכותיה ,אבל
אם יצאו מקצתן קודם שהתחילו ההפטרה ,אף שבעת קה"ת היו עשרה ,אין
מפטירין{ .ד"ה רק בציבור}.
ה .אם אין עירוב לילך להביא הנביא -הולכין עשרה ומפטירין בבית שמונח שם,
ובברכת ההפטרה ג"כ ,דהרי מ"מ קראו בתורה תחלה אף על פי שלא היה באותו
מקום{ .ס"ק ג}.
ו .האם צריך נביאים כתובים על קלף כדין ספר -כתב הלבוש ,תמהתי על שלא ראיתי
נוהגין לכתוב ההפטרות כדין ספר ,כי היה נ"ל שאין יוצאין כלל בקריאת ההפטרה
הולך
במדבר
(שמד)
