Page 197 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רפד ‪ -‬דיני הפטרה וברכותיה קצז‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫מנינם בשבת (שו"ע)‪ .‬ועל כן מצוה על העולים שיברכו בקול רם כדי שכל הקהל‬
‫ישמעו ויוכלו לענות אמן‪ ,‬וע"י עניית אמן חשוב כאלו היה מברך לעצמו‪{ .‬ס"ק‬

‫ה‪-‬ו}‪.‬‬
‫ד‪ .‬עניית אמן על ברכות ההפטרה ‪ -‬אין לענות אמן אחר 'אמת וצדק' שאומרים‬
‫בברכות שאחר הפטרה‪ ,‬שאין זה סיום ברכה‪ .‬וכן אין לענות אמן אחר 'הנאמרים‬
‫באמת' שנאמר בברכה שלפני ההפטרה‪ ,‬דזהו ג"כ ברכה אחת עם מה שאמר‬

‫אח"כ בא"י הבוחר בתורה‪ ,‬דזו היא חתימתה‪{ .‬סק"ו}‪.‬‬

‫סעיף ד‬

‫ג[ קטן‪:‬‬
‫א‪ .‬האם יכול להפטיר ‪ -‬יכול להפטיר (שו"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין יודע לומר ההפטרה‪( ,‬א) האם יקראו לו ‪ -‬לכתחלה אסור לעשות כן (רמ"א)‪.‬‬
‫(ב) האיך ינהגו בקראו לו ‪ -‬יכול אחר לומר ההפטרה וברכותיה‪ ,‬ואף שתקנו‬
‫שהמפטיר יקרא בתורה תחלה מפני כבוד התורה‪ ,‬מ"מ בדיעבד אמרינן שגם‬
‫בזה איכא כבוד לתורה‪ ,‬שניכר הדבר שקראו בתורה בתחלה לשם מפטיר שהרי‬
‫הפסיק בקדיש מקודם‪ .‬והפמ"ג כתב דאם יכול עכ"פ לומר מלה במלה כשמקרין‬
‫אותו‪ ,‬טוב יותר שהוא בעצמו שקרא בתורה לשם מפטיר יאמר אח"כ ההפטרה‬

‫וברכותיה ג"כ‪{ .‬ס"ק ז}‪.‬‬
‫(ג) במקומות שהקורא בנביא מוציא כל הצבור כקריאת ס"ת מתוך הקלף ‪ -‬אפילו‬
‫לכתחלה מותר לקרות למפטיר אפילו מי שאינו יודע לקרות בנביא בעצמו‪ ,‬דהוא‬

‫יאמר כל הברכות‪ ,‬והש"ץ יקרא ההפטרה כמו שקורא בס"ת‪{ .‬סק"ח}‪.‬‬

‫סעיף ה‬

‫ד[ נשתתק המפטיר‪:‬‬
‫א‪ .‬אחר העולה תחתיו‪ :‬מהיכן יתחיל ‪ -‬לא יתחיל ממקום שפסק הראשון‪ ,‬אלא צריך‬

‫לחזור להתחיל ממקום שהתחיל הראשון (שו"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם מברך לפניה ‪ -‬יש דעות בריש סימן ק"מ ע"ש הטעם‪ ,‬וה"ה הכא‪ .‬ועיין בפמ"ג‬

‫דספק ברכות להקל‪{ .‬ס"ק ט}‪.‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬