Page 202 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫רב‬

‫בכל יום לקרוא מקצת מהסדרה שנים מקרא ואחד תרגום ומסיים בע"ש‪{ .‬ס"ק ח‬
‫ואות יג}‪.‬‬

‫סעיף ד‬
‫ב‪ .‬סוף זמנה‪( :‬א) למצוה מן המובחר ‪ -‬מצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל‬
‫בשבת (שו"ע)‪[ .‬כדאיתא במדרש שצוה רבי את בניו אל תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו את‬

‫כל הפרשה‪ .‬ומ"מ פשוט דאין לעכב מחמת זה האכילה עד אחר חצות‪ ,‬או כשיש לו אורחים‬

‫שתאבים לאכול‪ ,‬דזהו רק מצוה בעלמא]‪ .‬וי"א דמספר הכונות משמע דלכתחלה ישלים‬
‫בע"ש ורק כשהיה אנוס ישלים בשבת‪ ,‬ובב"י ומגיד מישרים משמע דלכת' יתחיל‬

‫בע"ש וישלים בשבת‪{ .‬ד"ה קודם שיאכל וס"ק ט ואות יד}‪.‬‬
‫(ב) לכתחילה ‪ -‬אם לא קרא בע"ש ישכים בשבת בבקר ויקרא השמו"ת קודם‬

‫הליכתו לבהכ"נ‪{ .‬ס"ק ט}‪.‬‬
‫ג‪ .‬השלמתה‪ ,‬עד מתי‪( :‬א) לכתחילה ‪ -‬לכתחלה לכו"ע לא יאחר יותר מיום השבת‪.‬‬

‫{ס"ק יב}‪.‬‬
‫(ב) בדיעבד ‪ -‬ישלים אחר האכילה עד המנחה‪[ ,‬דממנחה ולמעלה מתחילין הצבור‬
‫לקרות פרשת שבוע הבא]‪ ,‬וי"א עד רביעי בשבת‪[ ,‬דג' ימים הראשונים שייכין עדיין קצת‬
‫לשבת שעבר]‪ ,‬וי"א עד שמחת תורה (שאז משלימים הציבור)‪[ ,‬ויש לו לקרות אז שנים‬

‫מקרא ואחד תרגום]‪{ .‬שו"ע וס"ק י‪-‬יג}‪.‬‬

‫סעיף ה‬
‫ד‪ .‬בשעת קה"ת ‪ -‬יכול לקרות הפרשה שמו"ת בשעת קריאת התורה (שו"ע)‪ .‬ובמ"א‬
‫סימן קמ"ו הביא בשם השל"ה שמחמיר בזה‪ ,‬אלא הכל צריכין לשמוע הקריאה‬
‫מפי הש"ץ‪ ,‬וכן הוא דעת הגר"א‪ .‬ומ"מ נראה דלקרוא בלחש מלה במלה עם‬
‫הש"ץ אין להחמיר בזה כיון שמכוין אז גם לשמוע כל תיבה מפי הש"ץ‪ ,‬והמ"א‬
‫הביא בשם מטה משה דלכתחלה נכון לעשות כן‪{ .‬ס"ק יד ועי' ד"ה יכול לקרות וד"ה‬

‫בשעת}‪.‬‬