Page 342 - IYUN
P. 342
עיון ההלכה שמב
לשם שהולך מקצה זה לזה -לא הוי כבונה ,משום שנעשה מתחלה לכך נקבים
בחומה .ועוד דכיון שעושין טבעת של ברזל באמצע הבריח ובו אוחזין בשעת
פתיחה ונעילה ומושכין את הבריח ,זה הוי כעשה לו בית יד דמותר אפילו באינו
קשור אפילו בנפחתה האסקופה .ונראה דאפילו לדעת הגר"א שמחמיר לעיל
בעשה לו בית יד ,יש להקל בזה מפני צירוף טעם הראשון{ .ס"ק כב}.
סעיף ג
ה[ רחבה שאחורי הבתים:
א .דלת לפתחה שאין נכנסים ויוצאים בה תדיר ,מהו שיעור הזמן שייחשב תדיר -
בתו"ש מצדד דבפתח העשוי ליכנס בפחות מל' יום ,הוי כפתח העשוי ליכנס בה
תדיר{ .ד"ה שאין}.
ב .באלו אופנים מינכר שהוא דלת ,ולא מחזי כמוסיף על הבנין בנעילתו( :א) בנגררים
בארץ -אם יש להם ציר ,או שהיה להם ציר [היינו שניכר שהיה להם ציר {ס"ק כה}],
וקשרם ותלאם מבע"י כדי לנעול בהם ,נועלים בהם (שו"ע וס"ק כו).
(ב) באינן נגררות בארץ -היו קשורות ותלויות מבע"י ,בענין שאף כשפותחן אינן
נגררות בארץ ,ואפי' הן גבוהים מן הארץ רק כמלא נימה ,שוב אינו נראה כבונה
בנעילה זו ,אף אם אין להם היכר ציר ,הואיל שאף כשהן פתוחין הן מחוברין
וקבועין שם היטב שאין נגררות בארץ {שו"ע וס"ק כז .ועי' ד"ה גבוהים}.
ג .פתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר( :א) האם נועלים בו ,בלא היה לו ציר מעולם והוא
נגרר בארץ כשפותחה ,ומ"ט -נועלים בו (שו"ע) ,שכיון שמשתמשין בה תדיר,
הכל יודעין שלדלת היא עשויה ,ולא מחזי כבונה{ .ס"ק כח}.
(ב) האם דוקא בקשור -מלשון המחבר משמע דעכ"פ קשור מיהו בעינן .אבל
מלשון הג"ה בס"ד משמע דס"ל דאפילו אינו קשור כלל שרי ,אם יש לה אסקופה
מלמטה .ויש להקל בזה{ .ס"ק כט}.
סעיף ד
ו[ דלת העשוי מלוח אחד:
א .דלת העשוי מלוח אחד ,או שאין לה אסקופה התחתונה ,וכשפותחים שומטין