Page 108 - IYUN
P. 108
הפרשה ברכה ח עיון
פסח כאחד ,וכן האם עושים הם פעמיים יום הכיפורים מספק .פעם אחת בחודש תשרי,
ובפעם שניה בי' בחשון ,שמא היום הוא י' בתשרי ,כיון שעיברו ב"ד את השנה] .ע' ערול"נ
ר"ה ]יח .ד"ה במתני'[ שכתב שבזמן ביהמ"ק לא היו גרים רחוק יותר ממרחק חמישה
עשר יום והביא מהפנ"י לא כך[.
וע' או"ש ]פ"ג קדוה"ח הי"א[ ,שכתב שיוה"כ לא היו עושין ב' ימים מחמת הספק ,גם
באותם מקומות שבהם לא היו השלוחין מגיעין .אמנם טעמו משום סכנת נפשות אם
יצומו שני ימים רצופים ,לכן ניתן לגבי יוה"כ לסמוך על הרוב ,שאלול לא מעובר .אבל כ"ז
שייך אם הספק רק על אלול ,אבל אם הספק שמא השנה מעוברת ,ל"ש טעם זה ,שהרי
יעשו פעמיים יום כיפור בשני חדשים שונים ,ובמקרה כזה אין סכנה .וכן אם יש ספק
על חודש אב ,ועדיין לא הגיעו לכאן השליחים של חודש אב ,א"כ ל"ש הטעם שהולכים
אחר הרוב ,שהרי הרוב אומר שלא מעברים את חודש אלול ,אבל לגבי חודש אב אין כלל
רוב .אם כן כשיגיע חודש תשרי לא נוכל ללכת אחר הרוב שלא עיברו בי"ד את חודש
אלול ,שהרי הספק גם על חודש אב ,ויצטרכו לעשות יום כיפור יומיים מספק ,וצ"ע .וכן
בכל שאר המועדות ,מה דינם של המקומות הרחוקים שאינם יודעים אם השנה מעוברת,
האם צריכים הם לנהוג פעמיים בשני חדשים כל מועד מספק ,וצ"ע .האם כמו שמצאנו
שמחמת החשש באיזה יום חל ר"ח ,תקנו חז"ל לבני חו"ל מקום שאין שלוחי ב"ד מגיעים,
שני ימים טובים של גלויות ]ר"ה כא .[.כמו כן ,גם לגבי המקומות הרחוקים שאינם יודעים
בעיבור השנה ,צריכים לעשות כל מועד בשני חודשים.
וע' לח"מ ]פ"ג ה"ט קדוה"ח[ שכתב ,דאם לא נודע מתי חל ר"ח אלול ]לדעת הרמב"ם
שסובר שגם כשנודע זמן חודש אלול ,עושים הרחוקים ב' ימים ר"ה[ ,היו עושים ג' ימים
ר"ה .עיי"ש .וא"כ נמצא דר"ה לדבריו לפי נדו"ד צריך לעשות בשני חודשים ג' ימים,
במקומות רחוקים .וקצת קשה ,מדוע כאשר המשנה ]שבת קלז [.מונה קטן נימול
לשמונה וכו' לשנים עשר ,כגון כאשר חלו שני ימים טובים של ר"ה אחר שבת ,מדוע
לא נכתב ג"כ שנימול לשלשה עשר יום ,כגון כאשר חלו מספק שלשה ימים של ר"ה
אחר השבת .ונראה ,שאין זו תקנה קבועה לכל ישראל ,לכן לא נכתב .ועל ד' ימים נראה
דיכולים לשער ע"פ הלבנה ,אבל ג' צ"ע .ועל פסח וסוכות מפורש בר"ה ]כא [.שיכולים
להבחין על פי הלבנה ,מתי זמנם .וממילא לא יעשו אותם ג' ימים.