Page 133 - IYUN
P. 133
הפרשה לג בראשית עיון
וכן היה כאן שבא לתבוע מהערב לפני שמימש נכסים של הלוה ,וערב קבלן דינו כלוה
מהמלוה ,כיון שמיד כבר חייב למלוה ,ואפשר לתבוע ממנו החוב ,ואם כן איך שילם
פירעון יותר מן החוב ,הרי סידור שידוך לבת מבוגרת ומוגבלת של הסוחר שוה לו הרבה
יותר מ 20,000 -ש"ח .וכי יש היתר לערב קבלן לשלם למלוה יותר מן הסכום שהוא ערב
לו ,הרי יש בזה רבית .וידוע שהקב"ה כביכול מקיים את כל התורה כמבואר בדברי חז"ל,
ואם כן איך שילם לו הקב"ה על ההלואה יותר ממה שהיה חייב למלוה.
תשובה
אין דין רבית כלפי הקב"ה ,כמו שמבואר בגמרא שאין איסור רבית בהקדש ,ולכן אף אם
הקב"ה היה כביכול ערב קבלן ,אין איסור רבית במה שפרע בדבר השוה יותר מן החוב.
בראשית סברת הדברים
אסור ללוה לפרוע למלוה יותר ממה שקיבל ,משום איסור רבית .וגם הערב קבלן אף
שהוא לא קיבל בפועל כסף לידיו מיד המלוה ,מכל מקום הוא נחשב כמו לוה כלפי המלוה
כיון שעל פיו ניתנה ההלואה ,והוא התחייב לשלם מיד כאשר המלוה יבקש ממנו ]אף אם
יש ללוה מה לשלם[* .ונמצא כאשר הערב קבלן משלם למלוה הוא כמו הלוה שמשלם לו,
ולכאורה יהיה אסור לערב קבלן לפרוע למלוה יותר מסכום ההלואה ,כמו הלוה שאסור
לו לשלם רבית**.
בנידון דידן ,במעשה של העסקן שעשה את הקב"ה ערב ,ובסמתא הכוונה הייתה לדין
ערב קבלן ,כמו שנהוג היום בשטרי הלואה ובכל הגמחי"ם ,שמחתימים את הערב כערב
קבלן ,ומאחר שמבואר בדברי חז"ל שהקב"ה מקיים את כל התורה*** ,יש להבין היאך
הקב"ה שילם למלוה יותר מהחוב.
הקב"ה נעשה ערב
ואם תאמר מי יימר שהקב"ה קיבל את הבקשה ונעשה כביכול ערב קבלן עבור ההלואה.
מצאנו כעין זה בפירוש הר"ן במסכת נדרים****" :פעם אחת הוצרכו ר''ע ותלמידיו מעות
* כמבואר בט"ז סי' קע סק"ג ד"ה תשובה.
** שאף שהערב לא קיבל את המעות לידיו ,כיון שמיד אפשר לתבוע ממנו ,דינו כלוה של
המלוה,ואסור לו ליתן תוספת למלוה ,,ועיין בברית יהודה עקרי הדינים פ"ח הערה מו.
*** שמות רבה פ"ל פ"ט ,פסיקתא רבתי דרב כהנא פסקא ג' דעשרת הדברות אות ח ,שו"ת חת"ס
ח"ו ליקוטים סי' צח ד"ה ובחידושי ,שאילת יעב"ץ ח"א סי' קיא.
**** נדרים נ .בר"ן ד"ה ומן מטרוניתא .ומעשה כעין זה במסכת תענית ח ,.שלמדים שהמאמין
