Page 138 - IYUN

‫הפרשה‬ ‫בראשית‬ ‫לח עיון‬

‫תירוץ ב‪ .‬נאמר 'תורה צוה לנו'‬

‫הרא"ם (כאן( ביאר יותר‪ ,‬שאף על פי שעל המילה נצטוה אברהם אבינו בעדו‬
‫ובעד כל ישראל‪ ,‬וכן גיד הנשה נצטוה בו יעקב אבינו בעדו ובעד כל ישראל‪,‬‬
‫מכל מקום כיון שהציווי בפועל בהן בפועל היה ליחיד‪ ,‬אינן נחשבות מכלל‬
‫מצוות התורה‪ ,‬כל זמן שלא נצטוו עליהם כל ישראל יחד‪ ,‬שהרי נאמר (דברים‬
‫לג‪ ,‬ד( 'תורה צוה לנו'‪ ,‬שמשמע לכל ישראל‪ .‬ולכן באמת חזר ה' וציוה עליהם‬
‫בסיני לכל ישראל‪ ,‬כדי שיחשבו אף הן בכלל מצוותיה של תורה [וכן הביא שפתי‬

‫חכמים (כאן)‪ ,‬וראה עוד בקונטרס אביר יעקב (להלן יז‪ ,‬כד([‪.‬‬

‫תירוץ ג‪ .‬עדיין לא יצאו מכלל בני נח‬

‫רבינו חיים פלטיאל (כאן( תירץ כעין זה‪ ,‬שמצוות אלו [מילה‪ ,‬גיד הנשה‪ ,‬ושבע‬
‫מצוות בני נח]‪ ,‬לא נצטוו עליהם 'ישראל' באותה שעה‪ ,‬שהרי עדיין לא יצאו‬
‫מכלל בני נח [וכתב שכן משמע מלשון רש"י שכתב 'שהיא מצוה ראשונה שנצטוו‬
‫ישראל'‪ ,‬כלומר‪ ,‬מה שאין כן מילה שלא נאמרה אלא לאברהם לבדו‪ ,‬וגיד הנשה שלא‬
‫נאמר אלא ליעקב‪ .‬ומשמע מסוף דבריו שאברהם ויעקב עצמם יצאו מכלל בני נח‪ ,‬אלא‬

‫שמכל מקום הם יחידים‪ ,‬כמבואר בתירוצים הקודמים[‪.‬‬

‫תירוץ ד‪ .‬אין למדים מקודם מתן תורה‬

‫מנחת סולת (נגעים פי"ב מ"ה( ביאר כעין זה‪ ,‬ששאלת רבי יצחק נובעת מכך‬
‫שאין למדים מקודם מתן תורה‪ ,‬ואם כן בין כך אי אפשר ללמוד מהמצוות‬
‫הכתובות קודם מתן תורה‪ ,‬ולכן היה לכתוב להתחיל ב'החודש הזה לכם' [והביא‬
‫שבחולין (ק‪ ,‬ב( נחלקו בכך תנאים‪ ,‬אם למדים מקודם מתן תורה‪ ,‬וכך שנינו שם לענין גיד‬
‫הנשה‪ :‬נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה‪ ,‬רבי יהודה אומר‪ ,‬אף בטמאה‪ .‬אמר רבי יהודה‪,‬‬
‫והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה‪ ,‬ועדיין בהמה טמאה מותרת להן‪ .‬אמרו לו‪ ,‬בסיני נאמר‪,‬‬

‫אלא שנכתב במקומו[‪.‬‬

‫ויש להעיר על התירוצים האחרונים‪ ,‬שהרי גם פרשת 'החודש הזה לכם' נאמרה‬
‫קודם מתן תורה‪ ,‬ואם כן מדוע היה צריך לפתוח בה [וראה בתירוצים הבאים[‪.‬‬

‫תירוץ ה‪ .‬מצוה ראשונה שניתנה למשה‬

‫כתב הרמב"ם (פיה"מ חולין פ"ז מ"ו‪ ,‬על המשנה הנ"ל(‪ :‬ושים לבך לכלל הגדול הזה‬
‫המובא במשנה זו‪ ,‬והוא אמרם 'מסיני נאסר'‪ ,‬והוא‪ ,‬שאתה צריך לדעת שכל מה‬