Page 139 - IYUN

‫הפרשה לט‬ ‫בראשית‬ ‫עיון‬

‫בראשית‬ ‫שאנו נזהרים ממנו או עושים אותו היום אין אנו עושים זאת אלא מפני צווי ה'‬
‫על ידי משה‪ ,‬לא מפני שה' צוה בכך לנביאים שקדמוהו‪ .‬דוגמא לכך‪ ,‬אין אנו‬
‫אוכלים אבר מן החי‪ ,‬לא מפני שה' אסר על בני נח אבר מן החי‪ ,‬אלא מפני‬
‫שמשה אסר עלינו אבר מן החי‪ ,‬במה שנצטווה בסיני שישאר אבר מן החי‬

‫אסור‪ .‬וכן אין אנו מלים בגלל שאברהם מל את עצמו ואנשי ביתו‪ ,‬אלא מפנירשת‬

‫שה' צונו על ידי משה להמול כמו שמל אברהם עליו השלום‪ .‬וכן גיד הנשה‪,‬‬
‫אין אנו נמשכים בו אחרי איסור יעקב אבינו‪ ,‬אלא צווי משה רבינו‪ .‬הלא תראה‬
‫אמרם (מכות כג‪ ,‬ב( שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה בסיני‪ ,‬וכל‬

‫אלה מכלל המצוות‪.‬‬

‫ולפי זה תירץ השבט הלוי (כאן)‪ ,‬שמבואר בדבריו שכל עיקר קיום המצוות‬
‫שלנו‪ ,‬הוא משום שנצטוינו על כך על ידי משה מפי הגבורה‪ ,‬והמצוה הראשונה‬
‫שנצטוו ישראל על ידי משה‪ ,‬היא מצוות קידוש החודש‪ ,‬ולכן היה מקום לפתוח‬
‫דווקא בה [והוסיף‪ ,‬שעל ידי מצוה זו נכנסו לתואר 'ישראל'‪ ,‬כמבואר להלן (תירוץ ט(‪.‬‬

‫וראה בספר פרשת השבוע (כאן( שהקשה על תירוצו[‪.‬‬

‫וכן ביאר הגור אריה (כאן( בכוונת רש"י‪ ,‬שכיון שגם מילה וגיד הנשה נצטוו‬
‫עליה מפי משה‪ ,‬היה לו להתחיל ב'החודש הזה לכם'‪ ,‬משום שהיא מצוה‬
‫ראשונה שנצטוה משה [אך ראה להלן (תירוץ י)‪ ,‬שתירץ קושייתנו באופן אחר‪ ,‬וזאת‬

‫משום שעדיין קשה‪ ,‬כיצד ישמיט הכתוב את כל המצוות הללו[‪.‬‬

‫תירוץ ו‪ .‬ביציאת מצרים נעשו לעם‬

‫בד קודש (כאן( תירץ‪ ,‬שאמנם כבר נצטוו על מילה ופריה ורביה‪ ,‬אך ציווי זה‬
‫לא היה בתורת עם ישראל‪ ,‬שכן תחילת הויית עם ישראל לעם היתה ביציאת‬
‫מצרים‪ ,‬שאז ה' לקח אותם 'גוי מקרב גוי' (דברים ד‪ ,‬לד)‪ ,‬ובכך נעשו לעם‪ .‬ולכן‬
‫התורה שניתנה ל'ישראל' דייקא‪ ,‬היה ראוי לפתוח בה בפרשה זו של 'החודש‬
‫הזה לכם'‪ ,‬שפרשה זו היא הראשונה שמדברת על ישראל‪ ,‬בתחילת תקופתם‬

‫כעם ה'‪.‬‬

‫תירוץ ז‪ .‬קיבלו בכך כח התורה‬

‫עוד תירץ בד קודש (שמות יב‪ ,‬ב)‪ ,‬שהמיוחד במצות 'החודש הזה לכם' היא‪,‬‬
‫שבמצוה זו קיבלו את כח התורה‪ .‬שהרי מצוה זו היא לקדש את החודש‪ ,‬וענין‬
‫זה נעשה על ידי כח בית דין‪ ,‬ובשביל זה צריכים הם שיהיה להם את כח התורה‪.‬‬