Page 135 - IYUN
P. 135

‫הפרשה לה‬  ‫בראשית‬  ‫עיון‬

‫בראשית‬  ‫ובזה מבואר מדוע אין איסור רבית במאכלים שאדם קונה לשבת קודש‪ ,‬דאיתא בגמרא*‬
        ‫"אמר ר' יוחנן משום ר"א בר' שמעון אמר להם הקב"ה לישראל לוו עלי וקדשו קדושת‬
        ‫היום והאמינו בי ואני פורע"‪ ,‬ומבואר שהקב"ה מבטיח לאדם שיכול ללוות להוצאות‬
        ‫שבת ויו"ט והשי"ת יפרע לו‪ ,‬והיינו שהאדם נעשה כמלוה לה' בהוצאות שהוא מוציא‪,‬‬
        ‫והקב"ה מתחייב לפרוע לו**‪ .‬ובנוסף לפרעון קרן ההלואה‪ ,‬הקב"ה מתחייב לפרוע כפל‪,‬‬
        ‫וכמו שאומרים בזמירות שבת*** ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל‪ ,‬וקשה למה אין בזה‬

                                                                               ‫איסור רבית‪.‬‬

        ‫וכפי המבואר שכלפי הקב"ה אין איסור רבית‪ ,‬יעלה יפה שהקב"ה פורע לאדם את‬
                                            ‫הוצאות שבת בכפל ואין בו משום איסור רבית‪****.‬‬

                                          ‫שכר נותני צדקה‬

        ‫וכיוצא בזה מצינו גם בכל נותני צדקה‪ ,‬שהצדקה שנותנים הם כהלוואה אצל השי"ת‪,‬‬
        ‫וכמו שאמר החכם מכל אדם (משלי יט יז) "מלוה ה' חונן דל"‪ ,‬שכל החונן דל הוא כמלוה‬
        ‫להקב"ה‪ ,‬וכמו שהגדיר זאת בספר אורחות צדיקים (שער הנדיבות) "דהמידה החשובה‬

                                                      ‫הזאת הלוואה היא אצל הבורא יתברך"‪.‬‬

        ‫וגם בזה צריך ביאור‪ ,‬שאם הנותן צדקה נחשב כמלוה להקב"ה‪ ,‬איך משלם הקב"ה שכר‬
        ‫לנותני צדקה הרבה יותר משנתן האדם‪ ,‬שלכאורה הרי זה רבית שהלווה מעט ומקבל‬
        ‫הרבה יותר‪ .‬אלא שאצל הקב"ה אין איסור רבית‪ ,‬ושפיר משלם הקב"ה שכר גדול הרבה‬

                                                            ‫מאוד לנותנים צדקה לדלים‪***** .‬‬

                                                                                            ‫* ביצה טו‪:‬‬

        ‫** וכן הוא לשון הטור (או"ח סוסי' רמב) ואמרינן נמי גבי הוצאות שבת וימים טובים‪ ,‬אומר הקב"ה‬
        ‫בני לוו עלי ואני פורע‪ ,‬וכיון שכן הוא אל ידאג כי נאמן הוא בעל חובו לפרוע לו חובו‪ .‬ובדרישה שם‬
        ‫(סק"ד) מביא פירוש‪ ,‬לוו עלי ממונכם ואל תדאגו כי עלי לשלם לכם‪ .‬הרי שלמדו שהקב"ה כביכול‬
        ‫נעשה בעל חוב לאדם המוציא הוצאות לכבוד שבת‪ ,‬הן אם הוצרך ללוות לשם כך והן אם הוציא‬

                                ‫ממעות עצמו‪ ,‬ואם כן נעשה כאן הלואה בין המוציא הוצאות לבין הקב"ה‪.‬‬

        ‫*** בפיוט ברוך א‪-‬ל עליון‪ .‬ובילקוט תהלים צב‪,‬א איתא שכל עסקה של שבת כפול; עומרה‪ ,‬קרבנה‪,‬‬
        ‫עונשה‪ ,‬ומתן שכרה‪ .‬הרי שבשבת ניתן שכר כפול לכל דבר‪ ,‬ואם כן אף השכר להוצאות שבת הוא‬

                                                                                                 ‫כפול‪.‬‬

                                ‫**** ובספר התשובות ח"א שאלה ש‪ ,‬כתבנו עוד מהלך ליישב את הדבר‪.‬‬

        ‫***** ובספר התשובות חלק ג' הבאנו מדברי החת"ס (דרוש לשובבי"ם שנת תקנד עמוד קה ע"ב)‬
        ‫שהקב"ה משלם פירות בעולם הזה בנוסף לקרן שמשלם לעולם הבא‪ ,‬למי שעובד את השי"ת שלא‬
        ‫על מנת לקבל פרס‪ ,‬שאצלו אין להקב"ה חוב לשלם לו‪ ,‬וממילא אין בזה רבית שבעוד שחייב לו‬

                                                                           ‫תשלום שכר‪ ,‬מוסיף לו עוד‪.‬‬
   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140