Page 134 - IYUN

‫הפרשה‬ ‫בראשית‬ ‫לד עיון‬

‫והלכו אצל מטרוניתא אמרה לו לר''ע הריני מלווה אותך ותהיה אתה לווה והקב''ה וים‬
‫ערבים בדבר‪ ,‬קבע לה זמן לפרעון‪ ,‬וכשהגיע זמנה הלכה אותה מטרוניתא על שפת הים‬
‫אמרה רבש''ע גלוי וידוע לפניך שר''ע חולה ולא היה בידו לפרוע חובו ראה שאתה ערב‬
‫בדבר‪ .‬מיד נשתטית בתו של קיסר ונטלה ארגז מלא אבנים טובות ודינרי זהב וזרקה לתוך‬
‫הים והים הביאתו במקום שהיתה אותה מטרוניתא יושבת על שפת הים‪ ,‬מיד נטלה אותו‬
‫ארגז והלכה לה‪ .‬לימים נתרפא ר''ע ובא לו אצל ההיא מטרוניתא ומעותיו בידו לפרעון‬
‫חובו אמרה לו חזרתי אצל הערב והוא פרע כל החוב והא לך מה שנתן לי יותר ומאותו‬

‫ממון שהחזירה לו נתעשר ר''ע‪".‬‬

‫רואים מכאן שהמטרוניתא הלוותה על סמך שהקב"ה יהיה ערב‪ ,‬וקיים הקב"ה את‬
‫הערבות‪ .‬ו*‬

‫אין איסור רבית אצל הקב"ה‬

‫ויש לומר שבהלואה כלפי הקב"ה אין איסור רבית‪ ,‬כמבואר בגמ'** דאין רבית ואונאה‬
‫להקדש‪ .‬ומבואר בגמ'*** דהדין כלפי הקב"ה הוא כהקדש‪ ,‬שהגמ' אומרת הקדש אינו‬
‫צריך לברכה‪ ,‬ושואלת הגמ' על כך‪ ,‬הרי נאמר 'ואכלת ושבעת וברכת' הרי שהקדש כן‬
‫צריך לברכה‪ ,‬מוכח משאלת הגמ' שהיא משווה 'וברכת' הנאמר כלפי הקב"ה אל דין‬
‫הקדש‪ .‬ואם כן גם לגבי רבית‪ ,‬אם נפסק שאין רבית לגבי הקדש‪ ,‬כן הדין שאין איסור‬

‫רבית כלפי הקב"ה‪****.‬‬

‫שכר על הוצאות שבת‬

‫בהקב"ה נעשה לו עד‪ ,‬מחולדה ובור‪ ,‬עיי"ש בגמרא ורש"י‪.‬‬

‫* ואולי גם בסיפור זה‪ ,‬הסיבה שהמטרינתא החזירה לר' עקיבא מה שהיה יותר מהחובהוא משום‬
‫רבית‪,‬כי היתה יהודית‪ ,‬עיין בספר מנחה חריבה מזקיני הגדול רבי פנחס אפשטיין גאב"ד ירושלים‬
‫זצ"ל‪ ,‬על מסכת סוטה כא ע"ב תוד"ה בן עזאי‪ ,‬דשם מובא מעשה במטרוניתא‪ ,‬והוא מוכיח שהייתה‬
‫יהודית‪ ,‬וכן כתב במלא הרועים שם‪ ,‬מכל מקום גם מצאנו מטרוניתא שהיא נכרית כמבואר במסכת‬

‫שבת (פא‪ ):‬רש"י ד"ה מטרוניתא‪ ,‬ובנכרית אין כלל איסור רבית‪.‬‬

‫** ב"מ (נז‪.):‬‬

‫*** ב"מ קיד‪.‬‬

‫**** עוד טעם מבואר במהרא"ל צינץ‪ ,‬שאין רבית כלפי הקב"ה‪ ,‬כי הכל שלו יתברך‪ ,‬עיין בספרו‬
‫שמחת יו"ט (ביצה טו‪ :‬ד"ה אמר)‪ ,‬שמדייק את הלשון 'לוו עלי ואני פורע' מדוע כתוב 'עלי'‪ ,‬אלא‬
‫מרמז שהקב"ה הוא הלוה והוא מתחייב לפרוע למלוה‪ ,‬וכותב שהוא סמך לדברי המג"א (או"ח סי'‬
‫רמב ססק"ב) שמתיר ללוות ברבית לצורך שבת‪ ,‬דמותר לומר לחבירו הילך ד' זוזי ותלוה לפלוני‪,‬‬
‫כי הרבית אינו בא מיד הלוה (ב"מ סט‪,:‬יו"ד סי' קס סי"ג)‪ ,‬וכיון שהוה כאילו הוא יתברך הלוה‪ ,‬שרי‬
‫לפסוק רבית שילוה להקב"ה‪ ,‬ואף שהוא יתברך מחזיר לו גם הרבית‪ ,‬לגבי השי"ת אין שייך איסור‬

‫רבית שהכל שלו יתברך‪.‬‬